יחסי ציבור לסטארט אפים: אסטרטגיות יחסי ציבור לחברות טק ישראליות לכיבוש משקיעים וטאלנטים

סטארט אפים ישראלים ניצבים בפני מערך אתגרים ייחודי ומשמעותי, כאשר שניים מהבולטים שבהם הם גיוס הון בסביבה תחרותית ומאתגרת, וגיוס טאלנטים טכנולוגיים מבוקשים. האתגר של גיוס הון התעצם במיוחד על רקע אירועים גלובליים ומקומיים, והוא מהווה אתגר מרכזי עבור חברות הייטק רבות.

במקביל, המאבק על כל עובד ועובדת מיומנים נמשך, כאשר סטארטאפים מתחרים לא רק זה בזה אלא גם מול חברות גלובליות הפועלות בישראל.

בתוך מציאות מורכבת זו, יחסי ציבור אסטרטגיים מתגלים ככלי רב עוצמה, החורג הרבה מעבר לפרסום גרידא.

הם משמשים כמנוע מרכזי בבניית "נחשקות" – תפיסה חיובית, מבוקשת ובעלת ערך של הסטארטאפ בעיני קהלי מפתח. נחשקות זו אינה מושג ערטילאי; היא מתורגמת באופן ישיר לעניין גובר מצד משקיעים, למשיכה של מועמדים איכותיים המזדהים עם ערכי החברה וחזונה, ולביסוס אמינות וסמכות בשוק התחרותי.

מעבר לטקטיקות יחסי ציבור מסורתיות, "נחשקות" אמיתית ועמידה נבנית על יסודות של אותנטיות, סיפור ארגוני משכנע והתאמה ערכית עמוקה לקהלי היעד. לא מדובר רק ב"מה" הסטארטאפ אומר, אלא באופן קריטי גם ב"איך" הוא אומר זאת וב"למה" הוא עושה את מה שהוא עושה. משקיעים, כפי שעולה ממקורות שונים, מחפשים לא רק רעיון מבריק ופוטנציאל שוק עצום, אלא גם צוות חזק, אמין ומסוגל להוציא לפועל את החזון.

טאלנטים, מצידם, אינם מונעים רק משכר ותנאים; הם מחפשים משמעות בעבודתם, תרבות ארגונית שתאפשר להם לצמוח ולהשפיע, והזדמנויות להתפתחות אישית ומקצועית.

 המשותף לשני קהלים אלו הוא החיפוש אחר אמינות, חזון ברור ויכולת ביצוע מוכחת. לכן, יחסי ציבור אפקטיביים חייבים לחרוג מהפצת הודעות לעיתונות ולשאוף לבנות נרטיב עמוק, עקבי ומהדהד, המדגיש את המרכיבים הללו.

ההקשר הישראלי הייחודי – המאופיין ב"חוצפה" יצירתית, בחוסן מול אתגרים ובחדשנות פורצת דרך – הוא נכס אסטרטגי שיש למנף בחוכמה.

האקוסיסטם הישראלי זוכה להכרה עולמית בזכות החדשנות והרוח היזמית הפועמת בו, ומשקיעים בינלאומיים נמשכים לפוטנציאל הטמון בו.7 עם זאת, לעיתים קיימת נטייה לחשיבה "קטנה" או לחזרה על טעויות נפוצות בהצגת המיזם.

על כן, אסטרטגיית יחסי הציבור צריכה להדגיש את החוזקות הישראליות המוכרות, תוך הצגת בשלות עסקית, תכנון אסטרטגי קפדני וחשיבה גלובלית מרחיקת לכת. מדריך זה נועד לספק לסטארטאפים ישראלים את הכלים והתובנות לבניית נחשקות כזו, תוך התמקדות באסטרטגיות וטקטיקות מעשיות המותאמות לאתגרים ולהזדמנויות הייחודיים של האקוסיסטם המקומי.

יסודות הנחשקות – בניית הנרטיב המרכזי של הסטארטאפ

• הבנת קהלי היעד: משקיעים מול טאלנטים
  

  
  כדי לבנות נחשקות אפקטיבית, חיוני להבין לעומק את המניעים, הציפיות והחששות של שני קהלי היעד המרכזיים: משקיעים וטאלנטים. אף על פי שקיימים הבדלים ברורים בין מה שמחפש משקיע הון סיכון לבין מה שמניע מהנדס תוכנה מוכשר, ישנן גם נקודות השקה משמעותיות שניתן למנף במסגרת הנרטיב התקשורתי.

• מה באמת מחפשים משקיעי הון סיכון ואנג'לים בישראל:

  
  משקיעים, בין אם קרנות הון סיכון ממוסדות או אנג'לים פרטיים, מונעים בראש ובראשונה מהשאיפה להחזר משמעותי על השקעתם. עם זאת, הדרך להשגת החזר זה עוברת דרך הערכה של מספר קריטריונים מרכזיים:

• צוות חזק ומשלים:

  זהו אולי הגורם החשוב ביותר, במיוחד בשלבים מוקדמים. משקיעים מחפשים צוות מייסדים בעל ניסיון רלוונטי, יכולת ביצוע מוכחת, כימיה טובה וחזון משותף. חשיבות הצוות הראשוני מודגשת באופן עקבי, שכן הוא זה שאמור לנווט את החברה דרך אתגרים ולהוביל אותה לצמיחה.6 מצגות למשקיעים צריכות להבליט את רקע המייסדים, הצלחות קודמות (כגון אקזיטים או תפקידי מפתח בחברות SaaS בצמיחה גבוהה) ואת המומחיות של אנשי מפתח נוספים או יועצים.17

• רעיון גדול ופוטנציאל שוק:

  המשקיעים מחפשים את "הדבר הגדול הבא" – רעיון בעל פוטנציאל לשבש שוק קיים או ליצור קטגוריה חדשה.

  הערכת גודל השוק הפוטנציאלי (TAM) והבנה עמוקה של דינמיקת השוק והתחרות הן קריטיות. משקיעים ישראלים, בפרט, שואפים לזהות חברות שיש להן את הפוטנציאל להפוך למובילות קטגוריה גלובליות.

• התאמה לשוק (Product-Market Fit) וולידציה:

  יותר ויותר, משקיעים, גם בשלבי ה-Pre-seed וה-Seed, מחפשים הוכחות מוקדמות להתאמת המוצר לשוק.

  ולידציה זו יכולה להתבטא במשתמשים ראשונים, פיילוטים מוצלחים, או אפילו הכנסות ראשוניות. סטארטאפים שאינם מצליחים להדגים התאמה לשוק מתקשים יותר בגיוס הון.

• טכנולוגיה ייחודית ויתרון תחרותי:

  על הסטארטאפ להציג בבירור מהו היתרון הייחודי שלו – בין אם מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך, מודל עסקי חדשני, קניין רוחני מוגן או גישה ייחודית לשוק.

• מצגת משקיעים (Pitch Deck) מרשימה:

  היכולת לרכז את כל המידע הרלוונטי ולהציגו בצורה ברורה, תמציתית ומשכנעת היא חיונית. המצגת היא כרטיס הביקור הראשוני של הסטארטאפ.

• מגמות עדכניות:

  קיימת התמקדות גוברת בתחומים "חמים" כמו בינה מלאכותית (AI) וסייבר, הנהנים מביקוש גבוה מצד משקיעים. סקרים מראים כי רוב משמעותי של קרנות הון סיכון ואנג'לים ביצעו עסקאות מרובות בתחום ה-AI. במקביל, ישנה פתיחות גוברת גם להשקעות אימפקט ותחומי ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי).

משקיעים מאתרים הזדמנויות השקעה במגוון דרכים, כולל מאגרי מידע אינטרנטיים, רשימות משקיעים, רשתות קשרים אישיות (הנחשבות ליעילות ביותר), השתתפות בתוכניות יזמות ואקסלרטורים, ואירועי Demo Day.

• מה מניע טאלנטים טכנולוגיים מובילים בישראל:
  שוק העבודה הטכנולוגי בישראל הוא תחרותי ביותר, וטאלנטים מובילים מחוזרים על ידי חברות רבות. בעוד ששכר אטרקטיבי ותנאים נלווים מהווים בסיס הכרחי, הם אינם הגורם היחיד, ולעיתים אף לא המכריע, בבחירת מקום עבודה.

• מעבר לשכר ותנאים:

  עובדי הייטק בישראל מצפים לחבילת תגמול תחרותית הכוללת שכר הוגן, ימי חופשה ומחלה מעבר למינימום הקבוע בחוק, קרן השתלמות, אופציות למניות (במיוחד בסטארטאפים), וסבסוד ארוחות. עם זאת, גורמים נוספים משחקים תפקיד מרכזי:

• תרבות ארגונית:

  טאלנטים מחפשים סביבת עבודה תומכת, מכילה, שיתופית ומעודדת חדשנות ויצירתיות. סקרים מראים כי איזון בין עבודה לחיים פרטיים הוא סיבה מרכזית לעזיבת מקום עבודה בתחום הטק.

• משימה והשפעה:

  הרצון להיות חלק ממשהו גדול יותר, לפתור בעיות משמעותיות ולהרגיש שיש לעבודתם השפעה אמיתית על העולם, הוא מניע חזק.

• הזדמנויות צמיחה ולמידה:

  עובדים, במיוחד בתחום הדינמי של ההייטק, שואפים לאתגר מקצועי מתמיד, לאפשרויות להתפתח מקצועית, ללמוד טכנולוגיות חדשות ולקדם את הקריירה שלהם.25

• טכנולוגיה מתקדמת:

  ההזדמנות לעבוד על מוצרים וטכנולוגיות הנמצאים בחזית הידע העולמי היא גורם משיכה משמעותי.

• גמישות ואוטונומיה:

  האפשרות לעבודה היברידית או מרחוק, וגמישות בשעות העבודה, הפכו לסטנדרט מצופה על ידי רבים. מחקרים מראים כי אחוז ניכר ממחפשי העבודה מעוניינים ביותר גמישות.

• יציבות וביטחון:

  במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית או גיאופוליטית, עובדים מעניקים משקל רב יותר ליציבות תעסוקתית ולביטחון שמקום העבודה משדר.

• חשיבות מיתוג המעסיק:

  בניית מוניטין כמעסיק אטרקטיבי, המציע סביבת עבודה מתגמלת ומעשירה, היא קריטית למשיכת ושימור טאלנטים.

• איתור נקודות ההשקה: מכנה משותף במסרים לשני הקהלים:
  למרות ההבדלים, קיימים מספר מכנים משותפים חזקים בין מה שמשקיעים מחפשים לבין מה שמושך טאלנטים:

• חזון וסיפור חזקים:

  גם משקיעים וגם עובדים רוצים להתחבר לחזון החברה ולהאמין בסיפור שלה. נרטיב משכנע יכול לגשר על פערים ולהצית את הדמיון.

• צוות איכותי:

  משקיעים רוצים לדעת שהצוות מסוגל להוציא לפועל את התוכניות השאפתניות, ועובדים רוצים להיות חלק מצוות מנצח, לעבוד עם אנשים מוכשרים, מעוררי השראה ותומכים.

• חדשנות והובלה:

  השאיפה להיות בחזית הטכנולוגיה, להוביל שינוי וליצור אימפקט משמעותי, היא מגנט הן למשקיעים המחפשים את הדבר הבא והן לטאלנטים השואפים להיות חלק ממנו.

• פוטנציאל צמיחה:

  משקיעים מחפשים החזר על השקעתם דרך צמיחה עסקית משמעותית. טאלנטים מחפשים הזדמנויות צמיחה אישיות ומקצועיות, שלרוב נלוות לצמיחת החברה כולה.

קיימת התכנסות מעניינת בציפיות של שני הקהלים. משקיעים, שהתמקדו בעבר בעיקר בנתונים פיננסיים ובפוטנציאל שוק, הופכים רגישים יותר לגורמים "רכים" כמו תרבות ארגונית, ערכים ואחריות חברתית, במיוחד בתחומי האימפקט וה-ESG.

 הדגש הגובר על איכות ה"צוות" כקריטריון השקעה מרכזי ממחיש מגמה זו. מנגד, טאלנטים, שהתמקדו באופן מסורתי בתנאים, באתגר הטכנולוגי ובתרבות הארגונית, שמים כיום, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית, דגש רב יותר על יציבות פיננסית, חוסן עסקי ופוטנציאל ההצלחה ארוך הטווח של הסטארטאפ.

גורמים אלו, שבעבר היו דומיננטיים יותר בשיקולי המשקיעים, הופכים לחשובים גם עבור העובדים. התכנסות זו מאפשרת ליצור נרטיב יח"צ מתוחכם יותר, המדגיש את המכנה המשותף הרחב. סיפור על תרבות ארגונית חזקה ומכילה יכול למשוך טאלנטים איכותיים, ובמקביל לאותת למשקיעים על יציבות, ניהול איכותי ופוטנציאל לשימור עובדים. באופן דומה, סיפור על פוטנציאל שוק גדול וחדשנות טכנולוגית יכול למשוך משקיעים, ובו זמנית לאותת לטאלנטים על הזדמנויות צמיחה מרתקות ואפשרות להיות חלק מהצלחה משמעותית.

בנוסף, הדרישה הגוברת לוולידציה מוקדמת מצד משקיעים, המציינת כי "פחות משקיעים מוכנים לממן סטארטאפים בשלב הרעיון", מחייבת סטארטאפים להשקיע מאמצים ביחסי ציבור ובניית נרטיב משכנע עוד לפני שיש להם מוצר "מושלם" להציג או נתונים פיננסיים מרשימים. בעבר, רעיון טוב וצוות חזק יכלו לעיתים להספיק לגיוס Seed ראשוני.

כיום, כאשר משקיעים דורשים יותר הוכחות בשטח, והסטארטאפים בשלבים מוקדמים לרוב חסרים נתונים כמותיים רבים (כגון הכנסות משמעותיות או בסיס משתמשים רחב), ה"סיפור" של החברה, החזון שלה, איכות הצוות ויכולתו להציג התקדמות ראשונית (אפילו ברמת פיילוט או משתמשים ראשונים) הופכים לקריטיים עוד יותר.

לכן, מאמצי ה-PR בשלבים אלו צריכים להתמקד בבניית אמון דרך הצגה שקופה של התקדמות איטרטיבית, למידה מהירה מהשוק, והדגשת יכולות הצוות להתמודד עם אתגרים ולבצע התאמות נדרשות.

טבלה: הבדלים ונקודות השקה בציפיות קהלי יעד

הבנה מעמיקה של נקודות מבט אלו מאפשרת לסטארטאפ לחדד את מסריו ולבנות נרטיב ליבה (core narrative) חזק, שממנו ניתן לגזור מסרים מותאמים לכל קהל, תוך שמירה על עקביות ואמינות.

יצירת סיפור סטארטאפ שלא ניתן לעמוד בפניו

בלב כל מאמץ יח"צ מוצלח, ובמיוחד עבור סטארטאפ השואף לבנות נחשקות, עומד סיפור חזק, אותנטי ומהדהד. סיפור זה הוא הרבה יותר מאשר רשימת פיצ'רים או תחזיות פיננסיות; הוא הנשמה של המיזם, המצפן הערכי שלו והדבק המחבר בין היזמים, המשקיעים והעובדים.

ה"למה" שלכם: הגדרת החזון, המשימה והערכים המובילים:

הבסיס לכל תקשורת אפקטיבית הוא הבנה עמוקה של ה"למה" – הסיבה המהותית לקיומו של הסטארטאפ, מעבר לשאיפה לרווח כלכלי.

כפי שמצוין, מה שמעניין את קהלי היעד הוא "הנרטיב הגדול יותר: מי אתם כחברה? מהי המשימה שלכם?".

הסיפור חייב להיות אותנטי ולשקף את ה-DNA האמיתי של החברה, את התשוקה של המייסדים ואת הערכים שמנחים אותם. הגדרת חזון ברור, משימה מעוררת השראה וערכי ליבה מוגדרים היטב, מאפשרת לתרגם אותם למסרים קוהרנטיים שמהדהדים הן בקרב משקיעים, הרואים בכך עדות לכיוון אסטרטגי ברור ומחויבות ארוכת טווח, והן בקרב טאלנטים, המחפשים תחושת שייכות, מטרה וחיבור למשהו גדול מהם.

• ניסוח הצעת ערך ייחודית (UVP) המהדהדת לשני הקהלים:
  

  
  הצעת הערך הייחודית (Unique Value Proposition – UVP) היא התשובה המזוקקת לשאלה "מדוע שלקוח, משקיע או עובד יבחרו דווקא בכם?". היא מגדירה מה הופך את הסטארטאפ לשונה, בעל ערך ייחודי ובלתי ניתן להתעלמות.

  UVP חזק צריך להיות קצר, קליט וברור, ולהסביר כיצד המוצר או השירות פותרים בעיה אמיתית או מספקים תועלת משמעותית לקהל היעד.
  כדי שה-UVP יהדהד לשני הקהלים, יש להתאים את המסר:

• למשקיעים: יש להדגיש כיצד ה-UVP מתורגם ליתרון תחרותי בר-קיימא, לפוטנציאל כיבוש נתח שוק משמעותי, ולמחסומי כניסה גבוהים למתחרים.
• לטאלנטים: יש להסביר כיצד ה-UVP מייצר עבודה מאתגרת, חדשנית ומשמעותית, המאפשרת להם להיות חלק מפתרון ייחודי ובעל אימפקט.

• הצגת הצוות כנכס אסטרטגי מרכזי:
  כפי שכבר הודגש, איכות הצוות היא קריטית הן למשקיעים והן לטאלנטים.לכן, סיפור הסטארטאפ חייב להציב את הצוות בחזית.

• עבור משקיעים: יש להדגיש את הניסיון המצטבר של חברי צוות המפתח, את המומחיות הספציפית שלהם בתחום הרלוונטי, את ההיסטוריה של עבודה משותפת (אם קיימת), את הכימיה הבינאישית ואת החזון המשותף המניע אותם. הצלחות קודמות, ובמיוחד אקזיטים, הן נקודות זכות משמעותיות.17
• עבור טאלנטים: יש להציג את חברי הצוות הקיימים כאנשים שכיף, מאתגר ומעשיר לעבוד לצידם. הדגשת תרבות של למידה, מנטורינג והפריה הדדית יכולה להיות אטרקטיבית במיוחד. שילוב סיפורים אישיים קצרים של חברי הצוות (במידה הנכונה ובאופן אותנטי) יכול להוסיף מימד אנושי לסיפור, לחזק את האמינות וליצור חיבור רגשי.

סיפור סטארטאפ חזק אינו רק הצגה רציונלית של עובדות ונתונים, אלא יצירת חיבור רגשי עמוק. גם משקיעים, למרות היותם מונעי נתונים מטבעם, מושפעים באופן משמעותי מנרטיב משכנע, מאמונה ביזמים ומהתחברות לחזון שלהם. כפי שנאמר, "רגשות מניעים פעולות. כדי לעורר במועמדים השראה להגיש מועמדות, צריך לגרום להם להרגיש משהו", וכן "בסופו של יום, כולם בני אדם הנמשכים לסיפור טוב ואישי".

אמנם משקיעים מנתחים מספרים בקפידה, אך ההחלטה הסופית להשקיע, במיוחד בשלבים מוקדמים כאשר הנתונים עדיין מוגבלים, כוללת מרכיב משמעותי של אמון אישי ואמונה ביכולת הצוות להגשים את החזון. לכן, חשוב לשלב אלמנטים של סטוריטלינג רגשי – האתגר הגדול, ההתגברות על מכשולים, החזון לעתיד טוב יותר – גם בתקשורת המיועדת למשקיעים, ולא להגביל זאת רק לפנייה לטאלנטים.

יתרה מכך, ה-UVP של הסטארטאפ אינו ישות סטטית; הוא צריך להיות דינמי ולהתפתח יחד עם החברה. בשלבים מוקדמים מאוד, כאשר המוצר עדיין בפיתוח או שרק הושק, ה-UVP עשוי להתמקד יותר בייחודיות הרעיון, בחזון ארוך הטווח ובאיכות הצוות המייסד.

 ככל שהסטארטאפ מתבגר, צובר לקוחות ומבסס את מעמדו בשוק, ה-UVP צריך לשקף בצורה ברורה יותר את הבידול התחרותי המוכח, את הערך הממשי שהמוצר מספק ללקוחות ואת נתחי השוק שהחברה תופסת.

המשמעות היא שיש לעדכן באופן קבוע את מסרי הליבה ואת ה-UVP כך שישקפו נאמנה את התקדמות החברה ואת הערך המוסף הייחודי שלה בכל שלב ושלב בהתפתחותה.

 ביסוס מנהיגות מחשבתית (Thought Leadership) באקוסיסטם הישראלי

בעידן של הצפת מידע ותחרות עזה על תשומת לב, היכולת לבסס את הסטארטאפ ואת מייסדיו כמובילי דעה בתחומם היא נכס אסטרטגי יקר ערך. מנהיגות מחשבתית אינה רק הפגנת מומחיות, אלא גם עיצוב השיח, השפעה על מגמות והפיכה למקור סמכות ואמינות.

• זיהוי הנישה והתובנות הייחודיות שלכם:
  לא כל יזם צריך או יכול להיות גורו בכל תחום. המפתח הוא לזהות את הנישה הספציפית שבה ליזם, או לסטארטאפ בכללותו, יש ידע ייחודי, ניסיון עשיר, או פרספקטיבה חדשנית ומרעננת.34 כפי שמצוין, "המבדיל האמיתי אינו הבינה המלאכותית עצמה, אלא הסיפור, יצירת הערך והחשיבה ממוקדת המשתמש הנמצאים סביבה".34 יש להתמקד בנושאים הרלוונטיים לשוק הישראלי, לאתגרים הספציפיים של התעשייה המקומית, ולתחומי העניין של קהלי היעד – משקיעים המחפשים את החדשנות הבאה, וטאלנטים השואפים ללמוד ולהתפתח.
• צעדים פרקטיים ליזמים להפוך למובילי דעה:
  הפיכה למוביל דעה היא תהליך הדורש השקעה עקבית ואסטרטגיה מוגדרת:

• יצירת תוכן איכותי:

  כתיבת מאמרים מעמיקים, פוסטים אנליטיים בבלוג החברה, שיתוף תובנות ברשתות חברתיות (במיוחד לינקדאין, הנחשבת לפלטפורמה מרכזית לתוכן מקצועי), והשתתפות פעילה בפודקאסטים רלוונטיים. חשוב שהתוכן יהיה מבוסס על אמון ומתן ערך אמיתי, ולא על קידום מכירות ישיר.36

• הרצאות ונטוורקינג:

  השתתפות פעילה והרצאות בכנסים, וובינרים ואירועים מקצועיים בתעשייה הם הזדמנות מצוינת לחלוק ידע, להציג תובנות וליצור קשרים עם גורמי מפתח.37

• שיתוף ידע אותנטי:

  אל תחששו לשתף, בצורה מבוקרת ושקולה, גם באתגרים, בכישלונות ובלמידה מהם. גישה זו מגבירה את האמינות והאנושיות, ויוצרת חיבור חזק יותר עם הקהל. כפי שנאמר, "כריזמה אינה עניין של להיות מושלם, כריזמה היא עניין של להיות אותנטי".35

• עקביות והתמדה:

  בניית מוניטין כמוביל דעה אינה מתרחשת בן לילה. זהו תהליך ארוך טווח הדורש נוכחות עקבית, יצירת תוכן סדירה ומעורבות מתמשכת בשיח.

• הדגש צריך להיות על "להישאר מעורב לעומק… להעריך תוכן על פני סגנון".39
  

  מינוף ה"חוצפה הישראלית" באופן אותנטי ומקצועי:

  
  ה"חוצפה הישראלית", במובנה החיובי, יכולה להיות כלי רב עוצמה בביסוס מנהיגות מחשבתית. היא מייצגת תעוזה, חשיבה מחוץ לקופסה, נכונות לאתגר מוסכמות וחתירה בלתי מתפשרת לפתרונות יצירתיים.

  ניתן למנף תכונה זו כדי לייצר תובנות מקוריות, פרובוקטיביות (במובן החיובי) ומעוררות דיון. עם זאת, חשוב לשמור על איזון עדין ולהימנע מלהיתפס כשחצני, מתנשא או לא מקצועי. האותנטיות והכבוד לדעות אחרות הם המפתח לשימוש נכון ב"חוצפה" ככלי לקידום מנהיגות מחשבתית. דוגמאות ליזמים ישראלים שהצליחו לעשות זאת, תוך שמירה על מקצועיות והערכה בינלאומית, יכולות לשמש השראה.

מנהיגות מחשבתית אפקטיבית אינה מסתכמת רק בהפגנת מומחיות אישית או ארגונית; היא כרוכה גם ביצירת קהילה פעילה ודיאלוג ער סביב הנושאים המרכזיים שבהם הסטארטאפ עוסק. כאשר סטארטאפ מצליח לרכז סביבו קהילה של מתעניינים, מומחים ולקוחות פוטנציאליים, הדבר מחזק משמעותית את הנחשקות שלו. משקיעים רואים בכך עדות לחברה שאינה רק מגיבה לשוק, אלא מעצבת אותו באופן פעיל. טאלנטים, מצידם, נמשכים לארגונים משפיעים ומובילים, המהווים מוקד של ידע וחדשנות. תהליך זה כולל לא רק יצירת תוכן והפצתו, אלא גם עידוד אינטראקציה, תגובה לתגובות, והשתתפות פעילה בדיונים רלוונטיים.41 כך, הסטארטאפ הופך מצריכת ידע ליצירת ידע וקהילה סביבו.בעידן הנוכחי, המאופיין בהצפת מידע ובספקנות גוברת כלפי מסרים שיווקיים, מנהיגות מחשבתית המבוססת על "אותנטיות" ו"ערך אמיתי" היא קריטית מאי פעם כדי לבלוט ולהשפיע.

 קהלים, ובמיוחד טאלנטים צעירים בני דור ה-Z ואילך, רגישים מאוד לזיוף, לחוסר עקביות או לתוכן שיווקי ממוחזר ושטחי. הם מעריכים שקיפות, כנות ויכולת להודות גם בקשיים או בתהליכי למידה. כפי שמודגש, "כריזמה אינה קשורה לשלמות, אלא לאותנטיות" 35, ו"אמון הוא המטבע היקר ביותר בשיווק B2B".36 לכן, ההשקעה צריכה להיות ביצירת תוכן מקורי, מעמיק ורלוונטי, המשקף את הקול האמיתי של היזמים והחברה, גם אם הדבר כרוך בחשיפה מסוימת של פגיעות או בהצגת תהליכים שעדיין לא הושלמו. גישה זו בונה אמון ארוך טווח ומבססת את הסטארטאפ כמקור אמין ובעל ערך.

חלק 2: טקטיקות יחסי ציבור אסטרטגיות להעצמת הנחשקות

• פרק 2.1: יחסי מדיה בסצנת הטק הישראלית
  יחסי מדיה אפקטיביים הם אבן יסוד בכל אסטרטגיית PR, ובמיוחד עבור סטארטאפים טכנולוגיים השואפים לבנות נחשקות. סיקור תקשורתי חיובי ואמין יכול להעניק "חותמת כשרות" חיצונית, להגביר מודעות, ולמשוך תשומת לב הן מצד משקיעים והן מצד טאלנטים פוטנציאליים.

• ניווט בנוף התקשורתי הישראלי:

  
  הצעד הראשון הוא להכיר את שחקני המפתח בנוף התקשורתי הרלוונטי. בישראל פועלים מספר כלי תקשורת מרכזיים המסקרים את תחומי הטכנולוגיה, העסקים והחדשנות, ביניהם "כלכליסט-טק" (Calcalistech), "גלובס" (Globes), "דה-מרקר" (TheMarker), אתר "נו-קאמלס" (NoCamels) המתמקד בחדשנות ישראלית ופונה לקהל בינלאומי, וערוץ i24News המספק גם הוא סיקור באנגלית. חשוב להבין את תחומי העניין הספציפיים, קהל היעד ואופי הסיקור של כל כלי תקשורת, ולהתאים את הפיץ' (הצעת הסיפור) בהתאם, מעבר לכלי התקשורת הגדולים, יש לאתר עיתונאים, בלוגרים ומשפיעני רשת המתמחים בתחום הספציפי של הסטארטאפ, שכן פנייה ממוקדת אליהם יכולה להניב תוצאות טובות יותר.

• יצירת פיצ'ים (הצעות) משכנעים לתקשורת הטכנולוגית בישראל:
  כדי שפיץ' יצליח ללכוד את תשומת ליבו של עיתונאי עסוק, עליו להיות ממוקד, רלוונטי ומשכנע:

• הבנת צרכי העיתונאי:

  יש לחשוב מה הופך את הסיפור שלכם לחדשותי ובעל ערך עבור העיתונאי הספציפי ועבור קהל הקוראים או הצופים שלו.47 האם יש זווית ייחודית, נתון מפתיע, או התפתחות משמעותית?

• מבנה הפיץ':

  כותרת קצרה ומושכת, תקציר ברור של הסיפור המרכזי (ה"ליד"), הדגשת הזווית הייחודית והערך החדשותי, ומידע רלוונטי ותמציתי על הסטארטאפ.47 הפיץ' צריך להדגיש את ההיבטים המרגשים והמשמעותיים ביותר של הסיפור כבר בהתחלה.

• התאמה אישית:

  הימנעו בכל מחיר משליחת פיצ'ים גנריים למספר רב של עיתונאים. הקדישו זמן לחקור את עבודתו של כל עיתונאי, התייחסו לכתבות קודמות שלו הרלוונטיות לנושא, והסבירו מדוע הסיפור שלכם מתאים דווקא לו ולכלי התקשורת שבו הוא עובד.

• אספקת חומרים תומכים:

  צרפו לפיץ' (או ציינו זמינותם) תמונות באיכות גבוהה, אפשרות לראיין את היזמים או גורמים רלוונטיים אחרים בחברה, ונתונים סטטיסטיים או מחקריים התומכים בסיפור.

• בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם עיתונאים:

  
  עיתונאים אינם עניין של "זבנג וגמרנו". בניית מערכות יחסים ארוכות טווח המבוססות על אמון הדדי וכבוד מקצועי היא קריטית להצלחה מתמשכת. צוות יח"צ מקומי, המכיר היטב את המדיה והאקוסיסטם, יכול לסייע רבות בכך. השתדלו להיות מקור אמין וזמין עבור עיתונאים, גם כאשר אין לכם הכרזה מיידית. שתפו אותם בתובנות על התעשייה, הגיבו על כתבותיהם (בצורה עניינית ומכבדת), ועקבו אחר פעילותם ברשתות החברתיות. קשר אישי טוב יכול לעשות את ההבדל כאשר יש לכם סיפור חשוב לספר.

הקשר בין סיקור תקשורתי חיובי לבין היכולת לגייס הון וטאלנטים הוא ישיר וחזק, אך לעיתים נתפס כמובן מאליו ולא ממונף מספיק. סיקור איכותי בכלי תקשורת מוכרים בונה אמינות ומעניק לסטארטאפ "חותמת כשרות" חיצונית, שהיא בעלת ערך רב הן עבור משקיעים והן עבור עובדים פוטנציאליים. פרסום חיובי מגביר את המודעות למותג ולפעילותו.

 משקיעים, מטבעם, עוקבים אחר הנעשה בתקשורת כדי לאתר הזדמנויות השקעה חדשות ולבחון את ה"באזז" סביב חברות מסוימות.

 טאלנטים, במיוחד אלו המבוקשים ביותר, נמשכים לחברות שמקבלות הכרה ציבורית ומצטיירות כמובילות, חדשניות ומצליחות.

 לכן, יש לתעדף בניית קשרים עם עיתונאים המסקרים את התחום הרלוונטי לסטארטאפ, ולהשקיע מאמצים ביצירת סיפורים בעלי ערך חדשותי אמיתי. כל סיקור חיובי, בין אם גדול או קטן, צריך להיות ממונף באופן אקטיבי – הן בפנייה ישירה למשקיעים והן במסגרת מאמצי מיתוג המעסיק.חשוב לציין שהתקשורת הישראלית, על אף גודלה היחסי, יכולה לשמש מקפצה מצוינת לחשיפה בינלאומית, במיוחד עבור סטארטאפים טכנולוגיים הפונים לשווקים גלובליים. כלי תקשורת ישראליים רבים, כמו "כלכליסט-טק" ו"גלובס" (במהדורותיהם באנגלית), נקראים גם על ידי גורמים בינלאומיים, כולל משקיעים, אנליסטים ועיתונאים זרים.

 סיפור הצלחה ישראלי שמקבל תהודה מקומית יכול למשוך את תשומת ליבם של כלי תקשורת גלובליים מובילים, לאור העניין הרב שקיים בעולם בחדשנות הטכנולוגית הישראלית ("אומת הסטארטאפ").7 לכן, גם כאשר עובדים מול התקשורת המקומית, כדאי לחשוב על הזווית הגלובלית של הסיפור, להכין חומרים רלוונטיים באנגלית, ולהיות ערוכים לפנייה מכלי תקשורת בינלאומיים. הצלחה בזירה המקומית יכולה, עם אסטרטגיה נכונה, להיות מנוף משמעותי לסיקור בינלאומי נרחב.טבלה: כלי תקשורת טכנולוגיים מרכזיים בישראל ואסטרטגיות פנייה

• פרק 2.2: שיווק באמצעות תוכן שממיר
  שיווק באמצעות תוכן (Content Marketing) הוא נדבך חיוני באסטרטגיית יחסי הציבור של כל סטארטאפ. הוא מאפשר לחברה לבסס את מומחיותה, לבנות אמון עם קהלי היעד, ולמשוך לקוחות, משקיעים וטאלנטים באופן אורגני, מבלי להיראות "מכירתית" מדי.36 המפתח הוא יצירת תוכן בעל ערך אמיתי, המותאם לצרכים ולתחומי העניין של כל קהל יעד.

• פיתוח אסטרטגיית תוכן למשקיעים:
  כאשר פונים למשקיעים, התוכן צריך להיות ממוקד, אנליטי ולהדגיש את הפוטנציאל העסקי של המיזם.

• סוגי תוכן:

• White Papers ומאמרים טכניים/שיווקיים: הצגת הטכנולוגיה הייחודית, ניתוח מעמיק של השוק והבעיה שהסטארטאפ פותר, והסבר על היתרון התחרותי.50
• דוחות התקדמות (Investor Updates): עדכונים שוטפים למשקיעים קיימים ופוטנציאליים על התקדמות החברה, השגת אבני דרך, אתגרים והזדמנויות.
• מקרי בוחן (Case Studies): הדגמת הפוטנציאל של המוצר/שירות דרך סיפורי הצלחה של לקוחות ראשונים או פיילוטים, הממחישים את הערך המוסף.51
• מצגות ממוקדות: גרסאות מורחבות או ממוקדות של הפיץ' דק, המתעמקות בהיבטים ספציפיים של העסק.
• ניתוחי שוק ותחזיות: הצגת הבנה מעמיקה של השוק, המתחרים והמגמות העתידיות.

• מסרים מרכזיים: התמקדות בפוטנציאל ההחזר על ההשקעה (ROI), אסטרטגיות צמיחה והתרחבות, יתרון תחרותי בר-קיימא, מדדים תפעוליים ופיננסיים, אסטרטגיית יציאה (Exit Strategy) פוטנציאלית, ואיכות הצוות המוביל.51
• ערוצי הפצה: דיוור ישיר (ניוזלטר) למשקיעים קיימים ופוטנציאליים (לאחר קבלת הסכמה), אזור ייעודי למשקיעים (Investor Relations) באתר החברה, פוסטים מקצועיים וממוקדים ברשת לינקדאין, ושיתוף במסגרת פגישות אישיות.

• יצירת תוכן שמושך טאלנטים:
  כדי למשוך טאלנטים, התוכן צריך להציג את הסטארטאפ כמקום עבודה אטרקטיבי, מאתגר ומתגמל.

• סוגי תוכן:

• פוסטים בבלוג וכתבות על תרבות ארגונית: הצגת הערכים, האווירה, חיי החברה, והייחודיות של סביבת העבודה.28 דוגמאות לכך ניתן למצוא בבלוגים המדגישים את האטרקטיביות של חברות ישראליות כמעסיקות.40
• תוכן על אתגרים טכנולוגיים והזדמנויות למידה: הצגת הפרויקטים המעניינים שהחברה עובדת עליהם, הטכנולוגיות המתקדמות שבהן היא משתמשת, והזדמנויות להתפתחות מקצועית ולרכישת מיומנויות חדשות.3
• סיפורי עובדים והצלחות צוות: ראיונות עם עובדים, הצגת מסלולי קריירה, ותיאור הצלחות של צוותים בפרויקטים ספציפיים.30
• "יום בחיי" (Day in the Life): הצצה אותנטית לשגרת העבודה של עובדים בתפקידים שונים.
• מידע על תהליך הגיוס: שקיפות לגבי שלבי הגיוס, טיפים למועמדים, והסבר על מה החברה מחפשת.53

• מסרים מרכזיים: הזדמנויות להתפתחות אישית ומקצועית, סביבת עבודה תומכת, מכילה וחדשנית, אפשרות להשפיע וליצור אימפקט, איזון בריא בין עבודה לחיים פרטיים, ותחושת שייכות ומטרה.
• ערוצי הפצה: בלוג החברה, עמוד "קריירה" באתר, רשתות חברתיות (לינקדאין, פייסבוק, אינסטגרם – בהתאם לקהל היעד), פלטפורמות כמו Glassdoor, ושיתוף פעיל של התוכן על ידי עובדי החברה הקיימים.

• תפקידם של נתונים וסטוריטלינג בתוכן:
  שילוב נכון של נתונים וסיפור הוא המפתח ליצירת תוכן אפקטיבי ומשכנע.

• שילוב נתונים: שימוש בנתונים כמותיים (סטטיסטיקות, גרפים, מחקרים) כדי לבסס טענות, להציג צמיחה והצלחה, ולחזק את האמינות של המסרים.33
• כוחו של סטוריטלינג: הפיכת נתונים "יבשים" לסיפור מרתק ונגיש, יצירת חיבור רגשי עם הקורא/צופה, והמחשה חיה של החזון, הערכים והתרבות של החברה.24 המטרה היא לבנות אמון באמצעות תוכן בעל ערך ומומחיות.36
• תוכן מונחה AI: בעידן הבינה המלאכותית, חשוב להתאים את אסטרטגיות התוכן גם למנועי חיפוש מבוססי AI, ולשקול שימוש בכלים ליצירת תוכן דינמי ומותאם אישית לפלחי קהל שונים.54

אסטרטגיית תוכן אפקטיבית אינה "ירי לכל הכיוונים", אלא דורשת מיפוי מדויק של "מסע הלקוח" (או "מסע המשקיע/העובד") והתאמה של סוג התוכן והמסרים לכל שלב במסע זה – החל משלב המודעות הראשונית, דרך שלבי ההתעניינות וההערכה, ועד לשלב קבלת ההחלטה והמעורבות הפעילה.50 קהלי היעד, בין אם משקיעים או עובדים, עוברים תהליך דומה של איסוף מידע וגיבוש דעה. תוכן שונה נדרש בכל שלב: תוכן כללי ורחב יותר מתאים לבניית מודעות ראשונית (למשל, מאמר דעה על מגמות בתעשייה); תוכן מעמיק ומפורט יותר נדרש לשלב ההערכה (למשל, וובינר טכני על הטכנולוגיה של החברה או סיפור עובד מפורט); ותוכן מניע לפעולה, כגון קריאה ברורה ליצירת קשר או להגשת מועמדות, מתאים לשלב ההחלטה. לכן, תכנון התוכן צריך לתמוך בכל שלבי המשפך השיווקי, הן עבור משקיעים (לדוגמה: מאמר דעה כללי על התעשייה -> וובינר על הטכנולוגיה של החברה -> פגישה אישית) והן עבור טאלנטים (לדוגמה: פוסט ברשת חברתית על תרבות ארגונית -> סיפור עובד מפורט בבלוג -> מודעת דרושים ממוקדת עם קריאה לפעולה).בנוסף, תוכן שנוצר על ידי עובדים (Employee-Generated Content – EGC), או בשיתופם הפעיל, הוא בעל אמינות גבוהה במיוחד ויכול להוות כלי עוצמתי ביותר למיתוג מעסיק.30 האותנטיות היא מילת המפתח כאן 35, ותוכן המגיע ישירות מהעובדים נתפס כאמין ואמיתי הרבה יותר מאשר תוכן שיווקי רשמי המגיע "מלמעלה". טאלנטים פוטנציאליים נוטים לסמוך יותר על המלצות וחוויות של עובדים קיימים מאשר על הבטחות של החברה. לכן, חשוב לעודד ולתמוך ביצירת EGC, למשל על ידי מתן במה לעובדים בבלוג החברה, שיתוף סיפוריהם האישיים ברשתות החברתיות, או יצירת תוכניות "שגרירי מותג" פנימיות. עם זאת, חשוב גם לספק הכוונה והדרכה כדי להבטיח שהתוכן עולה בקנה אחד עם ערכי המותג והמסרים המרכזיים של החברה.

• פרק 2.3: שליטה במדיה החברתית ליצירת מעורבות
  המדיה החברתית הפכה לזירה מרכזית לתקשורת, בניית מותג ומעורבות עם קהלי יעד מגוונים. עבור סטארטאפים, היא מציעה הזדמנות ייחודית להגיע למשקיעים, לגייס טאלנטים ולבסס מנהיגות מחשבתית בעלות נמוכה יחסית, אך דורשת אסטרטגיה מחושבת ועקביות.

• בחירת הפלטפורמות הנכונות בהקשר הישראלי:
  לא כל פלטפורמת מדיה חברתית מתאימה לכל סטארטאפ או לכל מטרה. הבחירה צריכה להתבסס על קהל היעד, סוג התוכן והמסרים שרוצים להעביר.55

• לינקדאין (LinkedIn): נחשבת לפלטפורמה המקצועית המובילה והיא חיונית עבור סטארטאפים. היא אידיאלית לגיוס טאלנטים, ליצירת קשרים עם משקיעים ושותפים עסקיים, לבניית מותג אישי ומקצועי של היזמים, ולשיתוף תוכן מעמיק ומקצועי כמו מאמרים, ניתוחי שוק ותובנות מהתעשייה.54
• פייסבוק (Facebook) ואינסטגרם (Instagram): פלטפורמות אלו יכולות להתאים יותר למיתוג מעסיק, להצגת תרבות ארגונית בצורה ויזואלית ופחות רשמית, וכן לפנייה לקהלים צעירים יותר של עובדים פוטנציאליים. הן מאפשרות שיתוף תמונות וסרטונים מאירועי חברה, הצגת "מאחורי הקלעים" וקידום אווירה חיובית.
• טוויטר (X): פלטפורמה זו שימושית בעיקר לעדכונים מהירים, למעקב אחר טרנדים חמים בתעשייה, להשתתפות בשיחות בזמן אמת (למשל, סביב כנסים או אירועים חדשותיים) וליצירת קשר עם עיתונאים ומשפיענים.
• פלטפורמות נוספות: בהתאם לאופי הסטארטאפ, ניתן לשקול גם פלטפורמות כמו YouTube (לתוכן וידאו), TikTok (לקהלים צעירים מאוד ובגישה יצירתית), או פורומים וקהילות נישתיות.

• אסטרטגיות למעורבות עם משקיעים ועובדים פוטנציאליים ברשתות החברתיות:
  נוכחות פסיבית ברשתות החברתיות אינה מספיקה. המטרה היא ליצור מעורבות (Engagement) אמיתית:

• תוכן מותאם ובעל ערך: יש ליצור תוכן ספציפי לכל פלטפורמה, המותאם לאופי שלה ולציפיות הקהל. התוכן צריך לספק ערך – בין אם מידע, תובנה, בידור או השראה.
• אינטראקציה ודיאלוג: לא להסתפק בפרסום חד-כיווני. יש להגיב לתגובות והודעות, לשאול שאלות את הקהל, להשתתף בקבוצות דיון רלוונטיות וליזום שיחות.
• שימוש בוויזואליה: תוכן ויזואלי (תמונות, סרטונים קצרים, אינפוגרפיקות, קרוסלות) זוכה למעורבות גבוהה יותר בפלטפורמות רבות.54
• פרסום ממומן (Targeted Advertising): פלטפורמות המדיה החברתית מציעות כלי טרגוט מתקדמים המאפשרים להגיע לקהלים ספציפיים מאוד, כגון משקיעים בתחום מסוים או טאלנטים בעלי כישורים מוגדרים, בעלות יחסית נמוכה.
• שיתוף פעולה עם משפיענים (Influencer Marketing): זיהוי ושיתוף פעולה עם משפיענים רלוונטיים בתחום יכולים להגביר את החשיפה והאמינות.

• מינוף שגרירות עובדים (Employee Advocacy):
  עובדי החברה הם לרוב השגרירים הטובים והאמינים ביותר של המותג. עידוד עובדים לשתף את תכני החברה ברשתות החברתיות האישיות שלהם, לספר על חוויותיהם החיוביות ולהיות מעורבים בשיח על החברה, יכול להגביר משמעותית את החשיפה האורגנית ולחזק את מיתוג המעסיק.29 חשוב לספק לעובדים כלים, הדרכה והנחיות כיצ газ לשתף בצורה אפקטיבית ואותנטית, מבלי לכפות עליהם.

מעבר להיותה ערוץ הפצה ותקשורת, המדיה החברתית מהווה גם כלי רב עוצמה להאזנה פעילה (Social Listening). ניטור שיחות ודיונים המתקיימים ברשת אודות המותג שלכם, המתחרים, התעשייה כולה ומגמות רלוונטיות, יכול לספק תובנות יקרות ערך. תובנות אלו יכולות להזין את אסטרטגיית יחסי הציבור, לסייע בפיתוח מוצרים ושירותים טובים יותר, ואף לתרום למאמצי הגיוס על ידי זיהוי צרכים ורצונות של טאלנטים פוטנציאליים. פלטפורמות המדיה החברתית הן זירה לשיחות ואינטראקציות דו-כיווניות 55, וניתן לעקוב אחר אזכורים, האשטאגים ודיונים רלוונטיים. ניתוח השיחות הללו יכול לחשוף את הסנטימנט הציבורי כלפי המותג, לזהות צרכים לא מסופקים של לקוחות, משקיעים או עובדים, ולעקוב אחר פעילות המתחרים. לכן, חשוב לשלב Social Listening כחלק אינטגרלי מאסטרטגיית המדיה החברתית, ולהשתמש בתובנות הנאספות כדי להתאים מסרים, לזהות הזדמנויות ליצירת תוכן רלוונטי או למעורבות בשיח, ואף לזהות משברים פוטנציאליים עוד בשלבי התהוותם המוקדמים.לבסוף, עקביות במסרים ובנוכחות במדיה החברתית היא קריטית לבניית אמון ומותג חזק לאורך זמן. פעילות ספורדית, לא סדירה, או מסרים סותרים בפלטפורמות השונות עלולים לפגוע קשות בנחשקות הסטארטאפ וליצור תחושה של חוסר רצינות או חוסר מיקוד. בניית מותג היא תהליך מתמשך הדורש מאמץ עקבי.30 קהלי היעד עוקבים אחר מותגים לאורך זמן, וחוסר עקביות במסרים או בנוכחות עלול ליצור בלבול, לערער את האמינות ולהקטין את האפקטיביות של מאמצי ה-PR. לכן, מומלץ לתכנן לוח תוכן (Content Calendar) מסודר למדיה החברתית, לשמור על קול מותג (Brand Voice) אחיד ועקבי בכל הפלטפורמות, ולהבטיח פעילות סדירה, רציפה ובעלת ערך בפלטפורמות שנבחרו כאסטרטגיות עבור הסטארטאפ.

• פרק 2.4: כוחם של פודקאסטים: להשמיע את קולכם
  פודקאסטים הפכו בשנים האחרונות למדיום פופולרי ומשפיע, המציע הזדמנות ייחודית לסטארטאפים וליזמים להשמיע את קולם, לבנות מותג אישי ומקצועי, ולהגיע לקהלים ממוקדים ומעורבים. עבור סטארטאפ ישראלי, הופעה בפודקאסטים טכנולוגיים רלוונטיים יכולה להיות טקטיקת PR אפקטיבית ביותר.

• זיהוי פודקאסטים טכנולוגיים ישראליים רלוונטיים:
  הצעד הראשון הוא לאתר את הפודקאסטים המתאימים ביותר לנישה של הסטארטאפ, לקהל היעד שאליו הוא מכוון (משקיעים, טכנולוגים, יזמים אחרים), ולמסרים המרכזיים שהוא רוצה להעביר. קיימות רשימות מקוונות של פודקאסטים ישראליים בתחום הטכנולוגיה והיזמות, כגון אלו המוזכרות במקורות.56 פודקאסטים בולטים שעשויים להיות רלוונטיים כוללים את "Invested by Aleph", "Inside Israeli Innovation", "Bootstrap" ואחרים. חשוב לבדוק את אופי הפודקאסט, סוג האורחים שהוא מארח בדרך כלל, והנושאים הנידונים בו, כדי להבטיח התאמה מרבית.58
• כיצד להציע את עצמכם בהצלחה כאורחים:
  לאחר זיהוי הפודקאסטים הפוטנציאליים, יש לגבש הצעה (פיץ') משכנעת:

• מחקר מקדים מעמיק: לפני הפנייה, הקשיבו למספר פרקים של הפודקאסט. הבינו את הסגנון של המגיש, את תחומי העניין של קהל המאזינים, ואת סוג הנושאים והאורחים שמקבלים במה.60
• איתור איש הקשר הנכון: נסו לאתר את המפיק, העורך, או את המגיש עצמו. פרטי קשר עשויים להימצא באתר הפודקאסט, ברשתות החברתיות, או במאגרי מידע ייעודיים.57
• כתיבת פיץ' ממוקד ואישי:

• הציגו את עצמכם ואת הסטארטאפ שלכם בקצרה, והסבירו מדוע אתם מאמינים שאתם מתאימים להתארח בפודקאסט הספציפי הזה.
• הציעו 2-3 נושאים ספציפיים ומעניינים שתוכלו לדבר עליהם, והסבירו כיצד הם רלוונטיים לקהל המאזינים של הפודקאסט.60
• הדגישו את הערך הייחודי שתביאו לשיחה – תובנות מקוריות, ניסיון יוצא דופן, או סיפור מרתק.60
• אם יש לכם ניסיון קודם בהופעות פומביות, הרצאות או ראיונות, ציינו זאת.
• זכרו, גם אם האנגלית שלכם אינה מושלמת, סיפור טוב ויכולת להציג התקדמות וערך הם חשובים יותר.65

• הכנה והפקת המרב מהופעות בפודקאסטים:
  הזמנה להתארח בפודקאסט היא רק ההתחלה. כדי להפיק את המרב מההזדמנות:

• הגדירו מסרים מרכזיים: החליטו מראש מהן 2-3 הנקודות החשובות ביותר שאתם רוצים שהמאזינים ייקחו מהשיחה.
• השתמשו בסטוריטלינג: הכינו סיפורים קצרים, דוגמאות ואנקדוטות שימחישו את הנקודות שלכם ויהפכו את השיחה למעניינת וזכירה יותר. חשוב לדבר בצורה אותנטית וכנה.35
• הכנה טכנית: ודאו שיש לכם חיבור אינטרנט יציב, מיקרופון איכותי (גם מיקרופון של אוזניות טובות יכול להספיק לעיתים), וסביבה שקטה ללא הפרעות במהלך ההקלטה.
• במהלך ההקלטה: דברו ברור ובקצב מתון, גלו התלהבות ופאשן לנושא, הקשיבו היטב לשאלות המראיין וענו לעניין. אל תחששו לבקש הבהרות אם צריך.
• לאחר ההקלטה: כאשר הפרק מתפרסם, קדמו אותו באופן פעיל ברשתות החברתיות שלכם ושל הסטארטאפ, עודדו את העובדים והקולגות להאזין ולשתף, והודו למארחים על ההזדמנות.

הופעה בפודקאסט מספקת הזדמנות ייחודית לבניית קשר אישי ואותנטי עם קהל רחב, באופן שקשה להשיג בערוצי תקשורת אחרים. האינטימיות של המדיום, שבו המאזינים חווים את קולו של הדובר ישירות, לעיתים קרובות במהלך פעילויות יומיומיות, מאפשרת ליזם להציג את אישיותו, את חזונו ואת ה"אני מאמין" שלו בצורה בלתי אמצעית ומשכנעת.60 הקול האנושי והסיפור האישי יוצרים חיבור רגשי חזק יותר מאשר טקסט כתוב או מצגת רשמית.35 יזמים יכולים לחלוק לא רק את ההצלחות, אלא גם את האתגרים, את הלמידה מהם ואת ה"למה" העמוק שמניע אותם. גישה זו מהדהדת היטב בקרב מאזינים ומסייעת בבניית אמון. לכן, יש לראות בהופעה בפודקאסט לא רק הזדמנות להעברת מסרים שיווקיים, אלא הזדמנות לבניית מותג אישי חזק ואותנטי ליזם, מה שתורם באופן משמעותי לנחשקות של הסטארטאפ כולו.יתרה מכך, חשוב להבין שפודקאסטים רבים, ובמיוחד אלו המתמקדים בנישות ספציפיות, מצליחים להגיע לקהל ממוקד ומעורב מאוד. בעוד שכלי תקשורת המוניים פונים לקהל רחב, פודקאסט נישתי (למשל, פודקאסט על טכנולוגיות ענן ספציפיות, או על אתגרי גיוס בתעשיית הסייבר) מושך מאזינים בעלי עניין עמוק ומומחיות בנושא.56 הופעה בפודקאסט "הנכון", גם אם הוא אינו הגדול ביותר מבחינת מספר מאזינים כללי, יכולה להיות יעילה לאין שיעור יותר מחשיפה רחבה אך פחות ממוקדת בכלי תקשורת גדול. כפי שמודגש, התאמה לקהל היא גורם מפתח עבור מארחי פודקאסטים בבחירת אורחים.60 לכן, יש להשקיע מאמץ באיתור הפודקאסטים שהם באמת רלוונטיים לתחום העיסוק של הסטארטאפ ולקהלי היעד שלו. איכות החשיפה וההתאמה לקהל חשובות במקרה זה יותר מכמות המאזינים הכוללת.טבלה: פודקאסטים טכנולוגיים ישראליים מובילים וטיפים לפנייה

• פרק 2.5: מינוף אירועים, פרסים ובניית קהילה
  מעבר לערוצי התקשורת המסורתיים והדיגיטליים, השתתפות פעילה באירועים, חתירה להכרה ופרסים, ובניית קהילה איתנה סביב הסטארטאפ, הם כלים רבי עוצמה לחיזוק הנחשקות והמוניטין.

• השתתפות אסטרטגית באירועים וכנסים טכנולוגיים בישראל:
  ישראל מארחת מגוון רחב של אירועים וכנסים טכנולוגיים, המהווים הזדמנות מצוינת לנטוורקינג, למידה וחשיפה. חשוב לזהות את האירועים המרכזיים והרלוונטיים ביותר לתחום הפעילות של הסטארטאפ ולקהלי היעד שלו.37 אירועים בולטים כוללים את Axis Tel Aviv (המחבר בין סטארטאפים, משקיעים ותאגידים), FinTech Junction (לתחום הפינטק), ו-CyberTech Global (לתחום הסייבר).37
  לפני ההשתתפות, יש להגדיר מטרות ברורות: האם המטרה היא יצירת קשרים עם משקיעים פוטנציאליים, גיוס טאלנטים, חשיפה לכלי תקשורת, למידה על מגמות חדשות בתעשייה, או שילוב של כל אלו? בהתאם למטרות, ניתן לחפש הזדמנויות להרצות, להציג בביתן, להשתתף בפאנל דיונים, או להתחרות בתחרויות פיץ' המתקיימות לעיתים במסגרת אירועים אלו.19
• הערך של פרסים והכרה בתעשייה:
  זכייה בפרסים או קבלת הכרה מגופים מוערכים בתעשייה יכולה לתרום משמעותית לחיזוק האמינות והמוניטין של הסטארטאפ.68 פרסים ותחרויות, כמו אלו של MassChallenge Israel, לא רק מעניקים חשיפה אלא גם מהווים אישור חיצוני לאיכות ולפוטנציאל של המיזם.69 הכרה כזו מושכת תשומת לב מצד משקיעים, לקוחות פוטנציאליים, שותפים אסטרטגיים וטאלנטים מובילים. חשוב לאתר באופן פרואקטיבי פרסים ותחרויות הרלוונטיים לתחום הפעילות של הסטארטאפ, ולהשקיע מאמץ בהכנת הגשות מועמדות איכותיות ומשכנעות.
• בנייה ומעורבות עם קהילה סביב הסטארטאפ:
  יצירת קהילה פעילה ומעורבת סביב הסטארטאפ, המותג או התחום שבו הוא פועל, היא אסטרטגיה ארוכת טווח שיכולה להניב פירות רבים.

• חשיבות הקהילה: קהילה חזקה יכולה לספק בסיס תומכים נאמן, להפוך לשגרירים אורגניים של המותג, ולשמש מקור יקר ערך לפידבק, רעיונות ובטא-טסטרים.41 האקוסיסטם הישראלי עצמו מאופיין בתמיכה הדדית ולמידה משותפת בין יזמים.41
• אסטרטגיות לבניית קהילה: ניתן לבנות ולטפח קהילה באמצעות מגוון כלים וערוצים, כגון הקמת קבוצות ייעודיות ברשתות חברתיות (למשל, קבוצת פייסבוק או לינקדאין), הפעלת פורומים מקוונים, ארגון מפגשים (meetups) פיזיים או וירטואליים סביב נושאי עניין משותפים, עריכת וובינרים וסדנאות, והפצת ניוזלטר קהילתי.
• מתן ערך לקהילה: כדי שקהילה תשגשג, היא חייבת לקבל ערך אמיתי מחברותה. ערך זה יכול להתבטא בתוכן בלעדי, גישה למומחים מהחברה או מהתעשייה, הנחות או הטבות, הזדמנויות נטוורקינג, או אפשרות להשפיע על פיתוח המוצר.

השתתפות באירועים אינה רק הזדמנות לחשיפה פסיבית או לאיסוף כרטיסי ביקור; היא מהווה פלטפורמה אקטיבית לבניית מערכות יחסים משמעותיות וארוכות טווח. איכות האינטראקציות הבינאישיות חשובה לאין שיעור מכמות הקשרים השטחיים שנוצרים.38 כפי שמודגש, בניית מערכות יחסים ארוכות טווח פנים אל פנים היא קריטית.41 מערכות יחסים אלו, הנבנות על בסיס של אמון והערכה הדדית, יכולות להוביל בהמשך להשקעות אסטרטגיות, לשיתופי פעולה פוריים, או לגיוס עובדי מפתח שהתרשמו מהיזמים ומחזונם. לכן, יש לגשת להשתתפות באירועים עם תכנון מוקדם: להגדיר עם מי רוצים להיפגש, להכין "פיץ' מעלית" מותאם לכל סוג של אינטראקציה, ולהקפיד על מעקב (follow-up) אישי ומקצועי לאחר האירוע כדי לשמר ולפתח את הקשרים שנוצרו.באופן דומה, פרסים והכרה בתעשייה, מעבר ליוקרה הנלווית אליהם, יכולים לשמש כתוכן עוצמתי ומשכנע לקמפיינים של יחסי ציבור ומיתוג מעסיק. זכייה בפרס היא אירוע חדשותי בפני עצמו 69, וניתן למנף אותה במגוון דרכים: הפצת הודעה לעיתונות, פרסום ברשתות החברתיות, עדכון אתר האינטרנט וחומרי השיווק עם לוגו הפרס, וחגיגת ההישג עם העובדים. כל אלו מחזקים את הנרטיב של הסטארטאפ כמוביל, חדשני ומוערך בתחומו, ותורמים לגאוות יחידה פנימית ולמשיכת טאלנטים חיצוניים. לכן, חשוב לתכנן מראש כיצד למנף כל זכייה בפרס או קבלת הכרה להשגת חשיפה מקסימלית ויצירת תכנים נוספים שישרתו את מטרות ה-PR והשיווק של החברה.

חלק 3: סינרגיה במאמצי היח"צ להשפעה מרבית

• פרק 3.1: יישור קו בין יחסי ציבור למשקיעים ומיתוג מעסיק
  הצלחה בגיוס הון והצלחה בגיוס טאלנטים אינן מטרות נפרדות לחלוטין; הן קשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו באופן הדדי. אסטרטגיית יחסי ציבור חכמה מזהה את נקודות ההשקה ומייצרת סינרגיה בין המסרים המופנים למשקיעים לבין אלו המופנים לעובדים פוטנציאליים.

• כיצד חדשות חיוביות על השקעות יכולות למשוך טאלנטים (ולהיפך):
  הודעה על סבב גיוס מוצלח, במיוחד מקרנות מוכרות ומוערכות, היא איתות רב עוצמה לשוק. דוגמאות לכך ניתן לראות בהודעות על גיוסים של חברות כמו Wiz, PointFive, או Apex.70 עבור טאלנטים פוטנציאליים, גיוס כזה מאותת על יציבות פיננסית, פוטנציאל צמיחה מואץ, ואמון של גורמים חיצוניים בחזון וביכולות החברה.30 כל אלו הופכים את החברה למקום עבודה אטרקטיבי יותר, המציע ביטחון והזדמנויות.
  בכיוון ההפוך, סיפורים על תרבות ארגונית חזקה, עובדים מרוצים ומעורבים, וחדשנות מוצרית המונעת על ידי צוות מוכשר, יכולים לחזק את אמון המשקיעים. משקיעים מבינים יותר ויותר שהנכס החשוב ביותר של סטארטאפ טכנולוגי הוא ההון האנושי שלו.31 חברה שמצליחה למשוך ולשמר טאלנטים איכותיים נתפסת כבעלת יכולת ביצוע גבוהה יותר וכבעלת נכסים בלתי מוחשיים משמעותיים.
• מסרים עקביים בכל הפלטפורמות לשני הקהלים:
  חיוני לשמור על נרטיב ליבה אחיד ועקבי בכל נקודות המגע של הסטארטאפ עם העולם החיצון, גם אם הדגשים הספציפיים משתנים בהתאם לקהל היעד. אתר האינטרנט של החברה, עמודי המדיה החברתית, חומרי השיווק, מצגות למשקיעים, והודעות לעיתונות – כולם צריכים לספר סיפור קוהרנטי, המשקף את ערכי החברה, חזונה והצעת הערך הייחודית שלה. חוסר עקביות במסרים עלול ליצור בלבול, לפגוע באמינות ולהחליש את מאמצי ה-PR.
• מחקרי מקרה של סטארטאפים ישראליים שיצרו סינרגיה מוצלחת:
  ניתן ללמוד רבות מסטארטאפים ישראליים שהצליחו לבנות מותג חזק הפונה ביעילות הן למשקיעים והן לטאלנטים. חברות כמו Wiz, לדוגמה, מפרסמות באופן בולט סבבי גיוס מרשימים 70, ובמקביל משקיעות במיתוג ובסיפור המותג שלהן, כפי שמשתקף בראיונות עם מנהלי מותג בכירים.70 חברת Monday.com, המוזכרת כסיפור הצלחה ישראלי 71, בנתה מותג שפונה למשתמשים עסקיים רבים (שהם גם טאלנטים פוטנציאליים) תוך הצגת צמיחה מרשימה למשקיעים. חברת Salesforce, אף שאינה ישראלית במקורה, מפעילה מרכז פיתוח משמעותי בישראל ומשתמשת בעמוד פייסבוק ייעודי למו"פ הישראלי כדי להדגיש עבודת קהילה, טכנולוגיה מתקדמת וסיפורי עובדים מקומיים, ובכך יוצרת מיתוג מעסיק חזק הפונה לטאלנט הישראלי.72 הדגשת האופן שבו הצלחות בגיוס הון מנופו באופן אקטיבי לקמפיינים של גיוס טאלנטים, או כיצד תרבות ארגונית חזקה וחדשנית סייעה בשכנוע משקיעים להשקיע, יכולה להמחיש את כוחה של הסינרגיה.

סינרגיה אמיתית בין יחסי ציבור למשקיעים לבין מיתוג מעסיק נוצרת כאשר פונקציית ה-PR אינה נתפסת כמחלקה מבודדת או ככלי טקטי בלבד, אלא משולבת עמוק באסטרטגיה העסקית הכוללת של הסטארטאפ. הדבר דורש תיאום הדוק ורציף בין כלל מאמצי התקשורת של הארגון – שיווק, מכירות, משאבי אנוש ויחסי ציבור. יחסי ציבור למשקיעים ויחסי ציבור לטאלנטים הם, למעשה, שני צדדים של אותו מטבע: בניית מוניטין חיובי ונחשקות למותג הסטארטאפ. מסרים שאינם מתואמים, או שסותרים זה את זה, עלולים ליצור בלבול בקרב קהלי היעד, לפגוע באמינות החברה ולהחליש את האפקטיביות של כלל מאמצי התקשורת. חשוב לזכור שהצלחה עסקית, המעניינת משקיעים, תלויה במידה רבה ביכולת לגייס ולשמר טאלנטים איכותיים. ולהיפך, טאלנטים מוכשרים נמשכים באופן טבעי לחברות מצליחות, צומחות ויציבות. לכן, יש ליצור מנגנוני תיאום פנימיים יעילים כדי להבטיח שכל המסרים החיצוניים של החברה – בין אם הם מגיעים מהמנכ"ל, ממחלקת השיווק או ממשאבי אנוש – עולים בקנה אחד, תומכים בנרטיב המרכזי של הסטארטאפ, ומחזקים זה את זה.בבסיס הסינרגיה המוצלחת הזו עומדים עקרונות השקיפות והאותנטיות. ניסיון "למכור" סיפור שונה לחלוטין לכל קהל יעד, או להציג מצג שווא, עלול להתגלות במהרה בעידן המידע הפתוח ולגרום נזק תדמיתי חמור. כפי שמודגש, חשוב "לחלוק הצלחות ואתגרים בפתיחות. זה בונה אמון".30 משקיעים וטאלנטים כאחד מעריכים כנות ושקיפות, ומסוגלים לזהות חוסר אותנטיות. לכן, האסטרטגיה הנכונה היא לבנות נרטיב ליבה חזק, אמיתי ומבוסס ערכים, וממנו לגזור את הדגשים הספציפיים המתאימים לכל קהל. ניתן להדגיש היבטים שונים של האמת בפני קהלים שונים, אך לעולם אין לסתור אותה או להמציא מציאות שאינה קיימת. גישה זו בונה אמון ארוך טווח ומבססת את הסטארטאפ כשחקן אמין ורציני באקוסיסטם.

• פרק 3.2: מדידת השפעת היח"צ על הנחשקות
  כדי להבין את האפקטיביות של מאמצי יחסי הציבור ולשפרם באופן מתמיד, חיוני להגדיר מדדי הצלחה ברורים ולעקוב אחריהם באופן שיטתי. המדידה צריכה להתייחס הן להשפעה על גיוס משקיעים והן להשפעה על משיכת טאלנטים.

• מדדי מפתח ליח"צ ממוקד משקיעים:

• איכות וכמות הפניות מקרנות הון סיכון ואנג'לים: האם חלה עלייה בפניות יזומות מצד משקיעים רלוונטיים בעקבות פעילות PR? האם איכות הפניות השתפרה (כלומר, פניות ממשקיעים המתאימים יותר לפרופיל החברה)?
• סיקור תקשורתי בפרסומים פיננסיים וטכנולוגיים מובילים: מעקב אחר מספר האזכורים, סוג הסיקור (כתבות פרופיל, ראיונות, ידיעות קצרות), והסנטימנט הכללי של הסיקור.
• מעורבות (Engagement) עם תוכן המיועד למשקיעים: מעקב אחר מספר הצפיות בוובינרים למשקיעים, הורדות של White Papers או דוחות אנליסטים (אם רלוונטי), וזמן שהייה באזור "קשרי משקיעים" באתר החברה.
• הצלחה בסבבי גיוס: מדדים כגון קיצור משך הזמן הנדרש לסגירת סבב גיוס, עמידה ביעדי הגיוס, והשגת הערכות שווי (Valuations) התואמות את ציפיות החברה.
• סנטימנט ברשתות חברתיות ובקהילות משקיעים: ניטור השיח אודות החברה בקבוצות ובפורומים של משקיעים, וניתוח הסנטימנט הכללי.

• מדדי מפתח ליח"צ ממוקד טאלנטים:

• כמות ואיכות המועמדים: האם חלה עלייה במספר המועמדים הפונים למשרות פתוחות? האם איכות המועמדים (מבחינת כישורים, ניסיון והתאמה תרבותית) השתפרה?
• תפיסת מותג המעסיק (Employer Brand Perception): ניתן למדוד זאת באמצעות סקרים תקופתיים בקרב עובדים קיימים ומועמדים, וכן על ידי ניתוח אזכורים ושיח ברשתות החברתיות אודות החברה כמעסיק.
• דירוגים וביקורות באתרים כמו Glassdoor: מעקב אחר הדירוג הכולל של החברה, נפח הביקורות ותדירותן, שיעור ההמלצה על החברה, ומידת שביעות הרצון מהנהלת החברה ומהתרבות הארגונית.30
• זמן גיוס (Time-to-Hire) ועלות גיוס (Cost-per-Hire): שיפור במיתוג המעסיק אמור להוביל לקיצור תהליכי הגיוס ולהפחתת העלויות הכרוכות בהם.29
• שיעור קבלת הצעות עבודה (Offer Acceptance Rate): עלייה בשיעור המועמדים שמקבלים הצעת עבודה מהחברה.30
• שיעור שימור עובדים (Employee Retention Rate): מיתוג מעסיק חזק תורם לא רק למשיכת עובדים חדשים, אלא גם לשימור העובדים הקיימים.
• מעורבות עובדים ושביעות רצון: סקרי שביעות רצון פנימיים יכולים להצביע על האפקטיביות של מאמצי מיתוג המעסיק הפנימיים.

• איטרציה ושיפור האסטרטגיה בהתבסס על תוצאות:
  מדידת ההשפעה אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי ללמידה ולשיפור מתמיד. חיוני לנתח את הנתונים הנאספים באופן שוטף, לזהות מה עובד טוב יותר ומה פחות, ולהיות מוכנים לבצע התאמות באסטרטגיית ה-PR – בין אם מדובר בחידוד המסרים, בבחירת ערוצי תקשורת אחרים, או בשינוי הטקטיקות הננקטות. האקוסיסטם הטכנולוגי הוא דינמי, והיכולת ללמוד, להסתגל ולהשתפר היא קריטית להצלחה ארוכת טווח.

חשוב להדגיש כי מדידת האפקטיביות של יחסי ציבור אינה מסתכמת בספירת אזכורים בתקשורת או במספר הלייקים לפוסט ברשת חברתית. בעוד שמדדים אלו (המכונים לעיתים "תפוקות" או Outputs) יכולים לספק אינדיקציה מסוימת לפעילות, ההתמקדות האמיתית צריכה להיות במדדים המשקפים השפעה עסקית אמיתית (Business Outcomes). כפי שמצוין, יש "לזהות מדדים הדרושים להוכחת הערך של אסטרטגיית השיווק והביצוע שלה. יש לתקשר את הערך העסקי של מאמצי שיווק התוכן באמצעות מדדי ביצוע מרכזיים (KPIs) המתיישרים עם היעדים העסקיים האסטרטגיים של הארגון".50 עבור סטארטאפ, משמעות הדבר היא התמקדות במדדים כמו איכות וכמות הפניות ממשקיעים פוטנציאליים, או איכות וכמות המועמדים הרלוונטיים למשרות פתוחות, ולא רק במספר ההודעות לעיתונות שהופצו או במספר העוקבים ברשתות החברתיות. יש להגדיר מראש יעדים ברורים ומדדים כמותיים ואיכותניים הקשורים ישירות ליעדים העסקיים המרכזיים של הסטארטאפ – גיוס הון וגיוס טאלנטים.בנוסף למדדים הכמותיים, משוב ישיר מקהלי היעד – משקיעים ועובדים – מהווה כלי מדידה איכותני חשוב לא פחות. בעוד שנתונים כמותיים יכולים להראות "מה" קורה (למשל, עלייה במספר קורות החיים המתקבלים), משוב איכותני עוזר להבין "למה" זה קורה (למשל, מה בדיוק משך את המועמדים לפנות). שיחות אישיות, סקרים אנונימיים, וקבוצות מיקוד יכולים לחשוף תפיסות, רגשות ועמדות שלא תמיד באים לידי ביטוי במדדים המספריים. לדוגמה, "מדידה ושיפור קבועים של מותג המעסיק. שימוש במשוב מעובדים, סקרי מעורבות ובדיקות מותג מעסיק מסייעים לארגונים לזהות חוזקות ואזורים לשיפור".31 באופן דומה, שיחות עם משקיעים (גם כאלו שבחרו שלא להשקיע בשלב מסוים) יכולות לספק פידבק יקר ערך על הפיץ', על הנרטיב ועל תפיסת החברה בשוק. ראיונות עזיבה או שיחות עם מועמדים שבחרו בהצעה מתחרה יכולים לחשוף תפיסות לגבי מותג המעסיק והצעת הערך שלו. לכן, מומלץ לשלב מנגנונים לאיסוף משוב איכותני כחלק אינטגרלי מתהליך המדידה וההערכה של מאמצי יחסי הציבור, ולהשתמש בתובנות אלו כדי לחדד ולשפר את האסטרטגיה באופן מתמיד.

סיכום

• חזרה על האסטרטגיות המרכזיות לבניית נחשקות
  בניית "נחשקות" עבור סטארטאפ ישראלי, הן בעיני משקיעים והן בעיני טאלנטים, היא משימה מורכבת אך חיונית להצלחתו. מדריך זה הציג מגוון אסטרטגיות וטקטיקות מרכזיות להשגת מטרה זו. הדגש הושם על חשיבותו של נרטיב אותנטי, עקבי ומותאם אישית, המבוסס על הבנה עמוקה של הצרכים, המניעים והציפיות הייחודיים של כל קהל יעד. כמו כן, הודגש הצורך למנף באופן מושכל מגוון רחב של טקטיקות יחסי ציבור, החל מיחסי מדיה מסורתיים, דרך שיווק באמצעות תוכן בעל ערך, נוכחות פעילה ואסטרטגית במדיה החברתית, הופעות ממוקדות בפודקאסטים רלוונטיים, ועד להשתתפות באירועים, חתירה לפרסים והכרה, ובניית קהילה איתנה סביב המותג.
• הערך ארוך הטווח של יחסי ציבור אסטרטגיים ומתמשכים
  חשוב לזכור שיחסי ציבור אינם מהלך חד-פעמי או "זבנג וגמרנו". בניית אמון, מוניטין ונחשקות היא תהליך ארוך טווח, הדורש סבלנות, התמדה ועקביות. ההשקעה היום בביסוס נרטיב חזק, בטיפוח קשרים עם גורמי מפתח ובמתן ערך אמיתי לקהלים השונים, היא זו שתבנה את הנכסים הבלתי מוחשיים של הסטארטאפ – נכסים שערכם רק ילך ויגדל עם הזמן, ושיכולים להוות יתרון תחרותי משמעותי בסביבה הדינמית והמאתגרת של האקוסיסטם הטכנולוגי.
• דברי עידוד אחרונים לסטארטאפים ישראלים
  האקוסיסטם הישראלי, על אף האתגרים הניצבים בפניו, ממשיך להוכיח חוסן, חדשנות ויצירתיות יוצאי דופן.9 הפוטנציאל הטמון ביזמות הישראלית הוא עצום. הקריאה היא ליישם את העקרונות והטקטיקות שהוצגו במדריך זה, להתאימם למאפיינים הייחודיים של כל סטארטאפ, ולא לחשוש להשקיע בבניית הנחשקות שלכם. כפי שנאמר, "סטארטאפים ישראלים הראו חוסן יוצא דופן" 14, ועם אסטרטגיית יחסי ציבור נכונה, ניתן להגביר משמעותית את סיכויי ההצלחה, גם בתקופות מורכבות.

בסופו של דבר, "נחשקות" אינה מושג ערטילאי, אלא תוצר ישיר של התאמה מוצלחת בין הערך האמיתי, המהותי והייחודי שהסטארטאפ מציע לעולם, לבין האופן שבו ערך זה נתפס ומוערך על ידי קהלי המפתח שלו – משקיעים, עובדים, לקוחות והשוק בכללותו. יחסי ציבור אפקטיביים אינם "מייצרים" נחשקות יש מאין; תפקידם המרכזי הוא לזהות, לזקק, לנסח ולהפיץ את סיפור הערך האמיתי של הסטארטאפ בצורה המשכנעת, האמינה והמהדהדת ביותר.32 כאשר התפיסה החיצונית תואמת את המציאות הפנימית של החברה, ואף מעצימה אותה באופן חיובי, נוצרת אותה נחשקות מיוחלת.

האתגרים הנוכחיים והמתמשכים באקוסיסטם הישראלי – בין אם מדובר בתחרות על גיוס הון, במצב ביטחוני מורכב, או באי-ודאות כלכלית גלובלית – הופכים את הצורך ביחסי ציבור אסטרטגיים, מתוחכמים ורגישים לחיוני אף יותר.1 בתקופות קשות ומאתגרות, משקיעים וטאלנטים כאחד נוטים להיות זהירים ושקולים יותר בהחלטותיהם. במצב כזה, סטארטאפים שישכילו לבנות ולתקשר נרטיב חזק של חוסן, יציבות, יכולת הסתגלות, חדשנות מתמשכת והתאמה לצרכי השוק המשתנים, יצליחו לבדל את עצמם מהמתחרים, לשדר ביטחון ולהגדיל משמעותית את סיכוייהם לא רק לשרוד, אלא גם לשגשג ולהוביל.