המדריך המעשי לשיווק משרד עורכי דין מסחרי ותאגידי בלינקדאין

[show_first_paragraph]
תמונה של שהם לוי

שהם לוי

איש יחסי ציבור ושיווק בדיגיטל. הבעלים של חברת קריאייטיביטי פי אר המספקת שירותי יחסי ציבור ושיווק למותגים בעולמות המשפט, פיננסים וכלכלה. מנחה פודקאסט ציפור פיננסית.
שהם לוי הוא הבעלים של חברת קריאייטיביטי פי אר אשר מתמחה ביחסי ציבור ושיווק בדיגיטל. שהם, אשר החל את דרכו כעיתונאי ועורך ב"כלכליסט", הינו בעל 15 שנים ניסיון בתחום.הוא בעל תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל, שם שימש כמתרגל ומרצה במשך עשור.היתרון שהוא מביא הוא לא רק הבנה בשיווק דיגיטלי, אלא הבנה עסקית עמוקה במיוחד בעולמות B2B, טכנולוגיה, שוק ההון, השקעות נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות.שהם הפך בשנים האחרונות לאחד המומחים המרכזיים בישראל בהפקת ושיווק פודקאסטים לחברות ויחידים, כאמצעי להגדלת הפעילות העסקית ובניית מותג.

אם אתם רוצים לשווק את העסק שלכם בדיגיטל, לקבל לידים ולהגדיל את נפח העבודה, צרו קשר ונבצע שיחת ייעוץ.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

המדריך המעשי לשיווק משרד עורכי דין מסחרי ותאגידי בלינקדאין

שיווק עורכי דין בלינקדאין עובד כשכותבים על סוגיות שהלקוחות העסקיים מתמודדים איתן, בשפה שלהם. ניתוח קצר של פסק דין שנוגע למנהלים שווה יותר מעדכון על זכייה של המשרד.

משרד מסחרי לא צריך עוד נוכחות. הוא צריך מערכת. זאת נקודת המוצא. אם שותף במשרד מסחרי נכנס ללינקדאין פעמיים בשבוע, מעלה מחשבה כללית על עולם העסקים, ומקווה שמנכ״ל, יזם או משקיע יגיעו אליו לבד, הוא לא בונה שיווק. הוא בעיקר משמר תחושת פעילות. שיווק בלינקדאין למשרד מסחרי עובד רק כשהוא מתוכנן כמו תהליך עסקי: יש קהל יעד מוגדר, יש הצעת ערך חדה, יש שגרה קבועה, יש נכסים שמייצרים אמון, ויש מנגנון שהופך חשיפה לשיחה, ושיחה לעבודה.

היתרון הגדול של לינקדאין עבור עורך דין מסחרי הוא לא רק העובדה שמקבלי החלטות נמצאים שם, אלא העובדה שהם באים עם כובע מקצועי. הם לא גולשים כדי להעביר זמן, אלא כדי להבין לאן השוק זז, את מי כדאי להכיר, מה קורה אצל מתחרים, אילו סיכונים מתפתחים, ואיזה בעלי מקצוע באמת מבינים את סביבת העבודה שלהם. לכן, בניגוד לפלטפורמות רחבות יותר, בלינקדאין לא מספיק להיראות חכם. צריך להיראות שימושי.

זה אומר שהשאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם אינה איך נעלה יותר תוכן, אלא איך נגרום למייסד, ל CFO, לשותף בקרן או ליועץ משפטי פנימי לחשוב דבר אחד פשוט: אם העסק שלי עומד לפני מהלך משמעותי, זה האדם שאני רוצה ליד השולחן.

כדי להגיע לשם לא מתחילים בפוסט. מתחילים בהגדרה. כל שותף או עורך דין בכיר שרוצה לבנות לעצמו צינור עבודה דרך לינקדאין צריך להחליט באיזה שוק הוא באמת רוצה לנצח. לא תחום עיסוק כללי, אלא שוק. למשל, חברות SaaS בצמיחה. סטארטאפים לפני סבב A. קרנות הון סיכון שפועלות בישראל. חברות תעשייה שעושות עסקאות בינלאומיות. מייסדים עם פעילות בארה״ב ובאירופה. בלי ההחלטה הזאת, כל שאר הפעילות תהיה מפוזרת. עם ההחלטה הזאת, הכול נהיה פשוט יותר: הפרופיל נהיה חד, התוכן נהיה ממוקד, הפניות נהיות רלוונטיות, והמסרים נהיים הרבה יותר משכנעים.

הפרופיל עצמו צריך להיבנות מחדש כעמוד נחיתה, לא כקורות חיים. הטעות הקלאסית של עורכי דין מסחריים היא שהם מתארים את עצמם כמו לשכת עורכי הדין, במקום כמו יועץ אסטרטגי לעסקים. אם אני נכנס לפרופיל של שותף מסחרי, אני לא צריך לקרוא Partner at X Law Firm ולהתחיל לנחש במה הוא מועיל לי. אני צריך להבין תוך שלוש שניות מי הלקוח שלו, באילו מצבים הוא נכנס לתמונה, ומה הערך שהוא מביא.

לכן הכותרת צריכה להיכתב מחדש. לא תפקיד, אלא מיצוב. במקום ניסוח מוסדי, צריך לכתוב שורה שמחברת בין ההתמחות המשפטית לבין הסיטואציה העסקית. למשל:
שותף, מסחרי ותאגידי | מלווה חברות טכנולוגיה, יזמים ומשקיעים בגיוסי הון, עסקאות, הסכמים מסחריים וממשל תאגידי

אם הקהל שלכם בינלאומי, עדיף אפילו לנסח באנגלית. לא כי אנגלית נראית טוב יותר, אלא כי משקיעים, יזמים מחו״ל ויועצים פנימיים בחברות גלובליות יחפשו ויזהו מילות מפתח באנגלית הרבה יותר מהר. במקרה כזה, נכון מאוד לשלב כבר בכותרת את המונחים שהשוק מחפש: Commercial, Corporate, Venture Capital, M&A, Startups, Cross Border Transactions, Governance.

אחר כך מגיע סעיף האודות, ושם רוב הפרופילים נופלים. הם או יבשים מדי, או מלאים בסיסמאות. הדרך הנכונה לכתוב את הסעיף הזה היא כמו פתיחת שיחה עם לקוח טוב. קודם מגדירים למי אתם עובדים. אחר כך מראים באילו נקודות אתם נכנסים. אחר כך מחדדים איך אתם חושבים. ובסוף מזמינים לשיחה בלי להישמע כמו פרסומת.

כך זה צריך לעבוד בפועל. הפסקה הראשונה תאמר במפורש שאתם מלווים, למשל, חברות תוכנה, פינטק, סייבר ומייסדים בנקודות שבהן החלטה משפטית משנה תוצאה עסקית. הפסקה השנייה תפרט את המצבים: הסכמי מייסדים, סבבי גיוס, עסקאות השקעה, הסכמים מסחריים, מבני תגמול הוני, ממשל תאגידי, שותפויות אסטרטגיות, הרחבות בינלאומיות. הפסקה השלישית תסביר את סגנון העבודה: לא רק לנסח מסמך, אלא לבנות מסגרת שמאפשרת לעסק להתקדם בלי לפתוח לעצמו סיכון מיותר. הפסקה הרביעית תסיים בהנעה רכה: אם אתם בוחנים גיוס, עסקה, שינוי מבני או הסכם קריטי, אפשר להתחיל בשיחה.

מכאן עוברים לניסיון המקצועי. כאן צריך להחליף תיאור משפטי בתיאור עסקי. לא לכתוב עוסק בדיני חברות ובחוזים, אלא לכתוב מלווה חברות בצמיחה בעסקאות מסחריות מורכבות, מבני השקעה, משא ומתן מול משקיעים זרים, הסכמי הפצה, הסכמי תוכנה, תהליכי בדיקת נאותות וניהול ממשק בין מייסדים, הנהלה ובעלי מניות. הניסוח הזה עושה דבר חשוב: הוא מכניס את הלקוח לסצנה. הוא לא רואה רשימת תחומי עיסוק, אלא מבין איפה אתם פוגשים אותו בחיים האמיתיים.

החלק הבא שצריך לעבוד עליו הוא אזור ה Featured. זה אחד המקומות הכי פחות מנוצלים אצל עורכי דין, וחבל. אם כבר הצלחתם לגרום למישהו להיכנס לפרופיל, תנו לו שלוש הוכחות עבודה ברורות. הדבר הראשון שצריך לשים שם הוא מאמר עומק אחד, רצוי כזה שמדבר על סוגיה שחברות באמת מתמודדות איתה עכשיו. הדבר השני הוא פוסט Case Study אנונימי שמראה איך חשבתם על בעיה מסחרית. הדבר השלישי הוא נכס המרה: למשל מדריך קצר, צ׳קליסט מוכנות לגיוס, מדריך טעויות בהסכם מייסדים, או תזכיר קצר על ניהול סיכון בעסקאות SaaS. ברגע שהפרופיל בנוי כך, הוא מפסיק להיות דף נוכחות ומתחיל לעבוד כמו דף מכירה אלגנטי.

גם ההמלצות צריכות להפוך מפריט נחמד למכשיר שכנוע. הדרך הנכונה לאסוף המלצות היא לא לבקש מלקוח לכתוב משהו טוב, אלא להכווין אותו על מה בדיוק לכתוב. כשאתם פונים ללקוח מרוצה, אל תבקשו מחמאה כללית. תבקשו דוגמה. תכתבו לו משהו כמו: אם נוח, אשמח להמלצה שמספרת באיזה מהלך עבדנו יחד, מה הייתה המורכבות, ומה היה הערך העסקי שקיבלת. כך תקבלו המלצות שמדברות בשפת הלקוח, לא בשפת נימוס. ברגע שיש בפרופיל שלוש או ארבע המלצות כאלה, ממנכ״ל, ממשקיע, מיועץ פנימי או ממייסד, הפרופיל נהיה הרבה יותר אמין.

אחרי שהפרופיל בנוי, צריך לבנות מנוע תוכן. כאן הפרקטיקה חשובה יותר מהיצירתיות. הטעות של הרבה משרדים היא לחפש כל שבוע רעיון חדש. זה מיותר. עדיף לעבוד עם פורמט חודשי קבוע שחוזר על עצמו. הפורמט הזה צריך להתבסס על ארבעה סוגי תוכן, כי כל אחד מהם ממלא תפקיד אחר במסע הקנייה של הלקוח.

בתחילת כל חודש בוחרים נושא ליבה אחד. למשל: הכנה לגיוס Seed, טעויות בהסכמי מייסדים, ניהול סיכונים בהסכמי SaaS, הגנת משקיע בעסקה, או איך להכין חברה לבדיקת נאותות. בשבוע הראשון לאותו חודש מפרסמים מאמר מקצועי קצר יחסית, לא מאמר אקדמי אלא ניתוח שמסביר מה השתנה, מי מושפע, ומה צריך לעשות. אם למשל היה שינוי רגולטורי או פסיקה רלוונטית, לא מסכמים אותה כמו עיתון. כותבים כך: הנה מה השתנה, הנה למה זה משנה לחברה בצמיחה, והנה שלוש פעולות שכדאי לבדוק כבר עכשיו. זה תוכן שמייצר סמכות.

בשבוע השני מפרסמים פוסט שמראה מאחורי הקלעים איך אתם עובדים. כאן לא מספרים על משרד עורכי הדין, אלא על תהליך. למשל, מה אנחנו בודקים בשבוע שלפני חתימה על עסקת השקעה. או איפה מייסדים נופלים בהסכם שנראה להם הוגן ביום הראשון, אבל יוצר תקלה ביום המשבר. פוסט כזה צריך להיות בנוי כמו תהליך קבלת החלטות. הקורא צריך לצאת ממנו עם תחושה שהוא ראה איך אתם חושבים, לא רק מה אתם יודעים.

בשבוע השלישי מפרסמים Case Study אנונימי. זהו התוכן הכי ממיר שיש למשרד מסחרי, כי הוא מעביר את הדיון מהמגרש של ידע למגרש של תוצאה. המבנה כאן חייב להיות קבוע: הבעיה, הסיכון העסקי, הדרך שבה ניגשתם אליה, והתוצאה. אם למשל חברה הגיעה לסבב עם מסמכי IP לא סגורים, עם הסכם מייסדים רופף ועם הסכמי לקוח שלא עמדו בבדיקת נאותות, אל תכתבו הצלתם את החברה. תכתבו מה עשיתם בפועל: בניתם סדר פעולות, הסדרתם זכויות, חידדתם מנגנוני קבלת החלטות, יישרתם קו בין המסמכים, ויצרתם מסגרת שאפשרה למשקיע להתקדם בלי לפתוח חזית מיותרת. ככל שהתיאור יהיה אמיתי יותר, הוא יהיה משכנע יותר.

בשבוע הרביעי כותבים פוסט דעה. לא דעה כללית, אלא עמדה שמסתכלת על השוק דרך משקפיים משפטיים ועסקיים יחד. למשל, למה יותר עסקאות נתקעות היום על מנגנוני שליטה ולא על שווי. או למה חברות בצמיחה צריכות להסתכל על ייעוץ משפטי מסחרי כעל ארכיטקטורת החלטות, לא כעל ספק מסמכים. פוסט כזה מעלה אתכם מדרגה אחת למעלה. הוא לא רק מוכיח שאתם מעודכנים, אלא שאתם יודעים למסגר תנועה בשוק ולהפוך אותה לתובנה.

מכאן נכנסת שגרת ההפצה, וזו הנקודה שאנשים כמעט תמיד מפספסים. פוסט טוב שלא הופץ נכון הוא כמעט עבודה לחינם. ביום הפרסום צריך להגיב בעצמכם על הפוסט בתגובה שמוסיפה עוד שכבת ערך, למשל תובנה אחת שלא נכנסה לפוסט הראשי. אחר כך צריך לשלוח אותו לחמישה עד עשרה אנשים רלוונטיים מאוד, לא כהודעת מכירה, אלא כהפניה עניינית. למשל, אם פרסמתם פוסט על טעויות בהסכמי מייסדים, שלחו אותו לשני משקיעים, לשלושה מייסדים ולשני רואי חשבון שעובדים עם סטארטאפים. לא כדי למכור, אלא כדי להיכנס לשדה הראייה שלהם עם תוכן שמסייע להם. כך יוצרים חימום שוק, לא רק חשיפה.

את בניית הרשת צריך לנהל כמו Pipeline. במקום להוסיף אנשים אקראיים, צריך לבנות רשימת יעד. אם אתם רוצים עבודה מחברות טכנולוגיה, הרשימה שלכם צריכה לכלול מייסדים, CEOs, CFOs, Heads of Legal, Chief Operating Officers, שותפים בקרנות, מנהלי השקעות, בנקאי השקעות, רואי חשבון שמלווים עסקאות, ויועצי מס שעובדים עם חברות דומות. ברגע שהקהל מוגדר, אפשר לקבוע שגרת עבודה: בכל יום עבודה מוסיפים בין עשרה לחמישה עשר קשרים חדשים, מגיבים לשלושה פוסטים של אנשים אסטרטגיים, ושולחים שתיים עד שלוש הודעות המשך שמבוססות על הקשר אמיתי.

הודעות החיבור עצמן צריכות להיות קצרות מאוד, אישיות מאוד, ולא מוכרות. לדוגמה, אחרי פוסט של מייסד:
ראיתי את הפוסט שלך על התרחבות לארה״ב. נקודה מצוינת לגבי קצב מול שליטה. אני מלווה חברות בדיוק בשלב הזה מהזווית המסחרית תאגידית, ואשמח להתחבר

אחרי גיוס שפורסם:
ברכות על הסבב. ראיתי את ההודעה והתחברתי במיוחד למה שכתבת על המעבר ממוצר לחברה. אני מלווה מייסדים וחברות סביב הסכמי השקעה ומבני שליטה, ואשמח להתחבר

אחרי היכרות עקיפה דרך גורם משותף:
שלום נועה, ראיתי שאנחנו מחוברים דרך שני אנשים שעובדים הרבה עם חברות תוכנה. אני עוסק בליווי מסחרי ותאגידי של חברות בצמיחה, ונראה לי נכון להתחבר

שימו לב למה אין כאן. אין הצעת שיחה מיידית. אין ברושור. אין רשימת שירותים. המטרה של הודעת חיבור היא לקבל אישור, לא לסגור פגישה. המכירה מתחילה רק אחרי שנוצרה היכרות.

כדי לעשות את זה ברמה גבוהה באמת, Sales Navigator הוא לא מותרות אלא כלי עבודה. השימוש הנכון בו אינו להתחיל מחיפוש של אנשים, אלא מחיפוש של חברות. קודם בונים רשימת Accounts: חברות SaaS בישראל ובאירופה עם 20 עד 200 עובדים, או למשל חברות סייבר שגייסו לאחרונה, או קרנות הפעילות בתחום מסוים. רק אחרי שיש רשימת חברות עוברים לאנשים בתוך אותן חברות. מחפשים את מי שמחזיק כאב, תקציב, או השפעה. אחר כך שומרים את החיפוש, כדי לקבל התראות שוטפות. זה חשוב במיוחד בעולם מסחרי, כי התזמון קובע. שותף שלא כותב למייסד כשהוא בדיוק גייס, החליף תפקיד, נכנס לשוק חדש או מפרסם תוכן על כאב תפעולי, מפספס את הרגע שבו יש פתיחות אמיתית.

השלב הבא הוא פרסום ממומן, אבל גם כאן רוב המשרדים מתחילים הפוך. הם רצים לקמפיין תדמיתי רחב, בזמן שהם עדיין לא יודעים איזה מסר עובד ואיזה נכס מייצר תגובה. למשרד מסחרי נכון להתחיל דווקא מרימרקטינג. קודם מתקינים Insight Tag באתר. אחר כך בונים שלושה קהלים: מי שביקרו בעמודי השירות הרלוונטיים, מי שקראו מאמרים באתר, ומי שהגיעו לעמוד יצירת קשר אבל לא פנו. מול הקהלים האלה לא מעלים מודעה כללית על המשרד, אלא מציעים נכס עם ערך מיידי: למשל מדריך מוכנות לסבב השקעה, תזכיר קצר על טעויות בהסכמים מסחריים בינלאומיים, וובינר על ניהול סיכון בחוזי SaaS, או שיחת אבחון קצרה לחברות לקראת גיוס.

מבחינת פורמט, למשרד מסחרי בדרך כלל יעבדו הכי טוב מודעת מסמך, מודעת תמונה פשוטה עם טענה חדה, או מודעה שמובילה ל Lead Gen Form. צריך להיזהר מאוד מקריאייטיב מצועצע. לקוח מסחרי לא רוצה להרגיש שהוא נפל למודעת צרכנות. הוא רוצה מסר מדויק, טון רציני, והצעה שנשמעת כמו משהו שכדאי להעביר למנכ״ל או ליועץ פנימי. לכן הכותרת של המודעה צריכה להישמע כמו תובנה עסקית, לא כמו סלוגן. למשל: חמש טעויות שמאטות בדיקת נאותות לפני סבב. או: איך לזהות סעיפים מסחריים שיכולים להקשות על סבב A.

אם אתם משתמשים בטופס לידים, תשמרו על משמעת. מעט שדות. כמה שפחות חיכוך. אחר כך תגובת המשך בתוך יום עבודה אחד. לא לשלוח אימייל אוטומטי גנרי, אלא הודעה מותאמת עם קובץ, תובנה אחת נוספת, והזמנה לשיחה קונקרטית. בלינקדאין, כמו בעסקאות, מהירות תגובה משדרת איכות.

איך מודדים הצלחה? לא בלייקים. עורך דין מסחרי צריך להסתכל על מדדים שמחוברים לעבודה, לא לאגו. המדד הראשון הוא איכות הצפיות בפרופיל. אם בחודש אתם רואים יותר מייסדים, CFOs, משקיעים ויועצים פנימיים שנכנסים לפרופיל, המיצוב שלכם מתחדד. המדד השני הוא שיעור אישור חיבורים של קהל היעד. המדד השלישי הוא אינטראקציה של קהל נכון, לא של חברים למקצוע. המדד הרביעי הוא כמה שיחות אמיתיות נפתחו. המדד החמישי הוא כמה מהשיחות האלה הבשילו להצעת עבודה. והמדד האחרון, החשוב מכולם, הוא כמה תיקים או עסקאות חדשות אפשר לקשור בחצי שנה האחרונה לפעילות בלינקדאין.

בפועל, צריך לפתוח גיליון מעקב פשוט. ליד כל ליד חדש רושמים מאיפה הגיע: פוסט, תגובה, הודעת חיבור, רימרקטינג, וובינר, המלצה, או היכרות קיימת שהבשילה דרך התוכן. תוך שלושה חודשים תראו דפוס. לפעמים תגלו שדווקא Case Studies מביאים שיחות טובות יותר ממאמרים. לפעמים תגלו שתגובות חכמות לפוסטים של משקיעים פותחות יותר דלתות מהודעות קרות. לפעמים תגלו שהפרופיל מביא תנועה, אבל ה Featured חלש. רק כשמודדים ברמת מקור הליד, אפשר לחדד באמת.

כדי להפוך את זה לשיטה בחצי השנה הראשונה, לא צריך להעמיס. צריך לבנות קצב. בחודש הראשון משנים את הפרופיל, בונים באנר טוב, כותבים מחדש את הכותרת, האודות והניסיון, מוסיפים שלושה נכסים ל Featured, ומתחילים לפרסם פעם בשבוע. בחודש השני כבר עוברים למחזור הקבוע של ארבעה סוגי תוכן, ובמקביל מוסיפים כל יום אנשים מדויקים. בחודש השלישי מתחילים לעבוד מסודר עם Sales Navigator, בונים שתי רשימות יעד, ומתחילים לעקוב אחרי אירועים עסקיים שמצדיקים פנייה. בחודש הרביעי מוציאים נכס עומק אחד, למשל מדריך או וובינר, ומתחילים רימרקטינג קטן מול קהלים חמים. בחודש החמישי בוחנים מה עבד, מכפילים את הפורמטים שהביאו שיחות, ומפסיקים את מה שנראה יפה אבל לא מייצר Pipeline. בחודש השישי כבר צריכים להיות לכם שלושה דברים ברורים: מה המסר שמביא כניסות איכותיות, איזה תוכן פותח שיחות, ומאיזה סוג קשרים מגיעות העבודות הטובות ביותר.

מבחינת SEO, גם בלינקדאין עצמו וגם בגוגל, אל תשאירו את מילות המפתח ליד המקרה. אם אתם רוצים למשוך לקוחות איכותיים, המילים שצריכות לחזור בכותרת, באודות, בניסיון, במאמרים ובכותרות הפוסטים הן מילות הכאב והשלב, לא רק מילות המקצוע. כלומר, לא רק עורך דין מסחרי או corporate lawyer, אלא גם startup financing, shareholder agreements, venture capital, SaaS agreements, cross border contracts, governance, fundraising, legal due diligence, founder disputes, board approvals, commercial negotiations. הלקוח העסקי כמעט תמיד מחפש הקשר, לא רק תחום.

בסוף, הנקודה המרכזית היא זו: בלינקדאין משרד מסחרי לא מנצח כי הוא נוכח. הוא מנצח כי הוא מפשט מורכבות עבור האנשים הנכונים, שוב ושוב, עד שהשוק מתחיל לזהות אותו ככתובת. שותף שמפרסם פרשנות חכמה פעם בשבוע, פונה מדויק, מגיב בזמן, שומר על פרופיל שבנוי כמו עמוד מכירה אלגנטי, ומחבר בין תוכן, קשרים ומדידה, יכול לייצר בתוך חצי שנה מנוע פיתוח עסקי אמיתי, גם בלי מחלקת שיווק גדולה.

פוסטים שעובדים לעורכי דין

סוגדוגמה
פסיקהמה משתנה למעסיקים בעקבות פסק הדין
טעות נפוצהסעיף שחברות שוכחות בהסכם
שאלה של לקוחבלי פרטים מזהים
עמדהדעה מנומקת על הצעת חוק

שאלות נפוצות

פרופיל אישי או עמוד משרד?

פרופיל אישי. הוא מקבל הרבה יותר חשיפה.

כמה פעמים בשבוע?

פעמיים עד שלוש.

מה אסור?

הבטחת תוצאות, חשיפת מידע חסוי ופגיעה בעמיתים. מה שמציג הישג צריך לכלול את העובדות המרכזיות.

[add_contents]

צוות המומחים שלנו

שהם לוי

ספיר לוי

נעם מעודה

ליעד שר

עדי טנדלר

עדי טנדלר

לקוחות ממליצים

עדינה קראוס – מנכ
עדינה קראוס
מנכ"לית InnoSource Ventures
★★★★★

״שהם הוא אדם מסור מאוד שתמיד מנסה לחשוב מחוץ לקופסה, ומעניק מגע אישי לכל דבר שהוא עושה! מומלץ בחום.״

ויטלי פלוטינסקי – בעלים ב-SFP סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי
ויטלי פלוטינסקי
בעלים ב-SFP סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי
★★★★★

״אנחנו עובדים עם הצוות של שהם כבר שנתיים ובמהלכן זכינו למעל 100 פרסומים בעיתונות הכלכלית בישראל, כמו גם ראיונת בפודקאסטים כמו ציפור פיננסית שבזכותו הזמינו אותי להרצאה באחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל. הוספנו לאחרונה עוד נדבך לפעילות והוא ניהול סושיאל אורגני שהביא עוד ערך מוסף כמו הגדלת עוקבים ותוכן מצוין לרשתות החברתיות. שמח להמליץ על שהם והצוות כמשרד יחסי ציבור מעולה בעולמות הפיננסים.״

נעה אשד
נעה אשד
★★★★★

״שהם הוא מקצוען. נקודה. הוא נחוש, צנוע ותמיד שואף לפרוץ גבולות. הכרתי אותו דרך הפודקאסט שלי, והדרך שבה הציע אורחים הייתה שונה — הוא הקדיש זמן להבין מה באמת מתאים לי, והיה ברור שהוא מכיר (ומכיר לעומק) את הלקוחות שלו. היה זה טבעי לחלוטין להפוך אותו לאיש יחסי הציבור שאליו אני פונה כשעולה צורך. אני ממליצה על שהם בחום.״

עידן פרוסט – מנכ״ל Mebook.ai
עידן פרוסט
מנכ״ל Mebook.ai
★★★★★

״ערכנו קמפיין יחסי ציבור אפקטיבי וממוקד של חודשיים עם הצוות וזכינו לחשיפה מאוד משמעותית בכלכליסט, Ynet, מאקו וכלי תקשורת משמעותיים. החשיפה הזאת עזרה לנו מאוד לקדם את המטרות שלנו ולבנות את המותג בישראל.״

מעיין אפללו – בעלים של אלפא אינווסטמנטס, חברה להשקעות נדל
מעיין אפללו
בעלים של אלפא אינווסטמנטס, חברה להשקעות נדל"ן
★★★★★

״הצלחנו בשלושה חודשים בלבד לייצר חשיפה מאוד משמעותית בכלי התקשורת המובילים: גלובס, דה מרקר, מאקו כסף ובפודקאסטים המובילים בישראל. בזכות פעילות יחסי הציבור הצלחנו לייצר אימפקט משמעותי על הפעילות וקיבלנו פידבקים מעולים.״

עמירם טפירו – משרד עורכי דין עמירם טפירו
עמירם טפירו
משרד עורכי דין עמירם טפירו
★★★★★

״שהם והצוות שלו ניהלו לנו קמפיין יחסי ציבור מעולה והצלחנו להגיע עם כתבות משמעותיות לכל כלי התקשורת המובילים כמו דה מרקר, גלובס, וואלה, Ynet ולהשיג חשיפה משמעותית שעוררה הדים. באחת התביעות שפרסמנו נוצר ממש הד בשוק בתחום של חניונים רובוטיים וזה סייע לנו להשיג עוד לקוחות למשרד באופן קבוע.״

דניאל ביטון – מנכ״לית ומייסדת EDI אנרגיה
דניאל ביטון
מנכ״לית ומייסדת EDI אנרגיה
★★★★★

״יש מי שאומרים שיחסי ציבור טובים הם כאלה שמפרסמים את המחשבות שלך ודואגים שהן יהיו מוכרות בקרב הקולגות שלך. זה נכון — אבל זה לא מספיק. יחסי ציבור מצוינים, כמו שהם, הם הרבה יותר מזה: שותף וּמנטור. הוא יודע כיצד לגרום לדעה שלך לקבל משקל אמיתי ולהגיע לקהל הנכון. הוא יודע להקשיב, אדם חכם שמסוגל ללמוד במהירות תחומים חדשים ולבצע את הצעדים הנכונים כדי להגיע לכל מטרה. אם אתם מחפשים איש יחסי ציבור מצוין — הוא הבחירה הנכונה.״

בוריס קפלן – מלווה משקיעי נדל״ן
בוריס קפלן
מלווה משקיעי נדל״ן
★★★★★

״פעילות יחסי הציבור והפודקאסטים עם שהם והצוות שלו, יצרו לנו מיתוג ייחודי, עסקאות נדל"ן משמעותיות וערך רב. יש לפעילות תרומה מכרעת לעסק שלנו.״

נופר יעקב – יו״ר התאחדות יועצי המשכנתאות
נופר יעקב
יו״ר התאחדות יועצי המשכנתאות
★★★★★

״עבדנו בהתאחדות יועצי המשכנתאות במשך שנתיים עם ספיר ושהם בניהול ערוצי הסושיאל שלנו והקפצנו את החשיפה ברשתות והחיבור של יועצי המשכנתאות להתאחדות בצורה משמעותית. הייתה לכך תרומה משמעותית מאוד.״

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת איך השגנו ללקוח שלנו כתבות בדה מרקר? צרו קשר לשמוע על מודל העבודה שלנו