תרומה בשיווק דיגיטלי, להפסיק לנהל לפי Last click

[show_first_paragraph]
תמונה של שהם לוי

שהם לוי

איש יחסי ציבור ושיווק בדיגיטל. הבעלים של חברת קריאייטיביטי פי אר המספקת שירותי יחסי ציבור ושיווק למותגים בעולמות המשפט, פיננסים וכלכלה. מנחה פודקאסט ציפור פיננסית.
שהם לוי הוא הבעלים של חברת קריאייטיביטי פי אר אשר מתמחה ביחסי ציבור ושיווק בדיגיטל. שהם, אשר החל את דרכו כעיתונאי ועורך ב"כלכליסט", הינו בעל 15 שנים ניסיון בתחום.הוא בעל תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל, שם שימש כמתרגל ומרצה במשך עשור.היתרון שהוא מביא הוא לא רק הבנה בשיווק דיגיטלי, אלא הבנה עסקית עמוקה במיוחד בעולמות B2B, טכנולוגיה, שוק ההון, השקעות נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות.שהם הפך בשנים האחרונות לאחד המומחים המרכזיים בישראל בהפקת ושיווק פודקאסטים לחברות ויחידים, כאמצעי להגדלת הפעילות העסקית ובניית מותג.

אם אתם רוצים לשווק את העסק שלכם בדיגיטל, לקבל לידים ולהגדיל את נפח העבודה, צרו קשר ונבצע שיחת ייעוץ.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

תרומה בשיווק דיגיטלי, להפסיק לנהל לפי Last click

ייחוס בשיווק דיגיטלי קובע איזה ערוץ מקבל קרדיט על המרה. מודל הקליק האחרון מעדיף את הערוץ שסגר, ומתעלם מכל מה שבנה את ההחלטה לפניו.

יש משהו מאוד מפתה ב-Last click. הוא נקי, פשוט, חד משמעי, ובעיקר נותן תחושת שליטה. רואים המרה, רואים את הערוץ האחרון לפני הפעולה, ומסיקים שזה הערוץ שעבד. מנהל שיווק מקבל מספר, מנהל כספים מקבל סיפור, והארגון מרגיש שיש תשובה ברורה לשאלה מי הביא את התוצאה.

אבל המציאות השיווקית כמעט אף פעם לא עובדת כך.

לקוח אמיתי כמעט never נע בתוך משפך ליניארי. הוא נחשף למותג בלינקדאין, שומע פודקאסט של מנהל החברה, רואה מודעת רימרקטינג, מבצע חיפוש מותג בגוגל שבועיים אחר כך, נכנס לאתר, לא ממיר, מקבל מייל, חוזר דרך חיפוש אורגני, ואז משאיר ליד. ב-B2B הוא אפילו לא לבד. לעיתים כמה אנשים בארגון נחשפים, משווים, שואלים, דוחים, חוזרים, ורק אחרי חודשיים נפתחת הזדמנות ב CRM. ב ecommerce התהליך לעיתים מהיר יותר, אבל גם שם יש רצף של חשיפה, השוואה, ביקור חוזר, קופון, ביקורת גולשים, ורק אז רכישה.

ברגע שמודדים רק את הנגיעה האחרונה, לא באמת מודדים איך הביקוש נבנה. מודדים רק מי היה שם בסוף.

למה Last click נותן אשליית שליטה

Last click לא בהכרח משקר, הוא פשוט מספר סיפור חלקי. הוא מיטיב עם ערוצים שנמצאים קרוב להמרה, ופוגע בערוצים שיוצרים ביקוש, מחממים קהל ומקדמים את הלקוח לאורך הדרך.

לכן קורה שוב ושוב אותו דפוס: חיפוש ממותג, רימרקטינג, מייל, או ערוצים שמנצלים ביקוש קיים נראים כמו גיבורים. תוכן, סושיאל אורגני, וובינרים, פודקאסטים, וידאו עליון במשפך, ופעילויות יחסי ציבור נראים חלשים מדי. התוצאה היא לא רק דוח מעוות, אלא החלטת תקציב מעוותת. הארגון חותך את מה שבנה ביקוש, ומגדיל את מה שרק סגר אותו.

זה דומה למצב שבו צוות מכירות נותן את כל הקרדיט לסוגר העסקה, ומתעלם ממי שיצר את הקשר, ממי שטיפח את הלקוח, וממי שטיפל בהתנגדויות. הסגירה חשובה, אבל היא לא כל הסיפור.

מסע לקוח אמיתי הוא רב ערוצי ורב שלבי

מסע לקוח טוב יותר מתואר כרצף של השפעות, לא כרגע אחד של אמת. יש בו:

חשיפה ראשונית
יצירת עניין
בדיקה והשוואה
חזרה לאתר או לשיחה
בשלות לפעולה
המרה
ולעתים גם סגירה מאוחרת, אופליין, או בכלל בערוץ אחר

בין השלבים האלה יכולים לעבור ימים, שבועות ולעיתים חודשים. לכן מי שמנהל תקציב כאילו כל החלטת קנייה היא מיידית, למעשה מעניש את הערוצים שנועדו לעבוד עם זמן השהיה, עם חינוך שוק ועם בניית אמון.

המודלים המרכזיים באטריביושן

אטריביושן הוא ניסיון לחלק קרדיט בין נגיעות שונות לאורך המסע. אין מודל מושלם. יש מודל מתאים יותר או פחות לסוג העסק, למחזור המכירה, לנפח הנתונים, ולרמת הבשלות הארגונית.

First touch

הקרדיט כולו הולך לנגיעה הראשונה.

היתרון: עוזר להבין מה יוצר ביקוש חדש ומה ממלא את ראש המשפך.
החיסרון: מתעלם מכל מה שקרה אחר כך, גם אם רוב העבודה האמיתית הייתה באמצע או בסוף.
מתי הוא מועיל: כשחשוב להבין אילו ערוצים פותחים דלת ומייצרים מודעות ראשונית.

Last click

הקרדיט כולו הולך לנגיעה האחרונה לפני ההמרה.

היתרון: פשוט מאוד להסבר, להשוואה ולדיווח.
החיסרון: מעניש ערוצי גילוי ובניית ביקוש, ומתגמל ערוצי סגירה.
מתי הוא מועיל: כשצריך תמונת מצב תפעולית מהירה, או כשמחזור המכירה קצר מאוד.

Linear

הקרדיט מתחלק באופן שווה בין כל הנגיעות.

היתרון: נותן הכרה לכך שמסע הלקוח כולל כמה שלבים.
החיסרון: מניח שכל נגיעה שווה, למרות שבפועל לא כל נגיעה באמת דחפה את הלקוח קדימה.
מתי הוא מועיל: בארגונים בתחילת הדרך שרוצים להיגמל מהטיית הנגיעה האחרונה.

Time decay

נגיעות מאוחרות מקבלות יותר קרדיט, מוקדמות פחות.

היתרון: משקף מצב שבו השפעות קרובות להמרה נוטות להיות משמעותיות יותר.
החיסרון: עדיין מקטין את תרומת בניית הביקוש, במיוחד במסעות ארוכים.
מתי הוא מועיל: כשיש מחזור מכירה בינוני והארגון רוצה לשלב בין מורכבות לפשטות.

Position based, או U shaped

המודל נותן משקל גבוה לנגיעה הראשונה ולנגיעה שקדמה להמרה, ואת היתר מחלק בין האמצע.

היתרון: מכיר גם במי שפתח את הדלת וגם במי שסייע לסגירה.
החיסרון: מבוסס על הנחת חלוקה שרירותית יחסית, שלא תמיד תואמת את המציאות.
מתי הוא מועיל: בעסקים שבהם גם גילוי וגם המרה חשובים, והאמצע פחות ברור למדידה.

Data driven

הקרדיט מחולק על בסיס דפוסים שנלמדים מהנתונים בפועל.

היתרון: פוטנציאל טוב יותר לשקף מציאות מורכבת, במיוחד כשיש הרבה נתונים.
החיסרון: קשה יותר להסביר אותו, קשה יותר לבקר אותו, ולעיתים הוא יוצר תחושת קופסה שחורה. בנוסף, בארגונים עם מעט נתונים הוא עלול להיות פחות יציב.
מתי הוא מועיל: כשיש נפח, משמעת דאטה, חיבור סביר בין מערכות, ורצון לנהל ברמת דיוק גבוהה יותר.

טבלת השוואה בין מודלי אטריביושן

מודלאיך הוא מחלק קרדיטיתרון מרכזיחיסרון מרכזימתאים במיוחד ל
First touchכל הקרדיט לנגיעה הראשונהמבין מה יוצר ביקוש חדשמתעלם מהמשך המסעמדידת מודעות ויצירת ביקוש
Last clickכל הקרדיט לנגיעה האחרונהפשוט וברורמעוות חלוקת תקציב לטובת ערוצי סגירהדיווח תפעולי בסיסי
Linearחלוקה שווה בין כל הנגיעותמכיר במסע רב נגיעותמניח שכל נגיעה שווהשלב מעבר מארגון בסיסי לבוגר יותר
Time decayיותר קרדיט לנגיעות מאוחרותמתאים למסעות עם התקרבות הדרגתית להמרהמחליש ערוצי עליון משפךמחזור מכירה בינוני
Position basedמשקל גבוה לראשונה ולאחרונהאיזון בין גילוי לסגירהחלוקה מעט שרירותיתעסקים עם מסלול ברור יחסית
Data drivenחלוקה לפי דפוסים בנתוניםגמיש יותר למציאות מורכבתדורש נפח נתונים ואמון במודלארגונים עם בגרות מדידה

איך B2B שונה מ ecommerce

כאן הרבה ארגונים נופלים, מפני שהם מאמצים שיח של ecommerce על עולם B2B.

ב ecommerce, לרוב יש נפח גבוה יותר, המרות רבות יותר, ופער זמן קצר יותר בין חשיפה לרכישה. לכן אפשר לזהות תבניות מהר יותר, לבצע ניסויים תכופים יותר, ולהסתמך יותר על אותות דיגיטליים ישירים.

ב B2B, הסיפור אחר לגמרי. מחזורי המכירה ארוכים יותר, יש יותר בעלי תפקידים מעורבים, חלק מהאינטראקציות קורות מחוץ לאתר, וחלק מהערך האמיתי מופיע רק בשלב מאוחר, למשל כשהליד הופך ל SQL, להצעת מחיר, לפגישה או להכנסה בפועל. לכן אם B2B מודד רק מילוי טופס או Last click, הוא כמעט תמיד בונה לעצמו תמונת מציאות חלקית.

במילים פשוטות: ב ecommerce לעיתים אפשר לנהל על בסיס המרה מהירה. ב B2B צריך לנהל על בסיס איכות, התקדמות והכנסה.

מתי מודל פשוט עדיף על מודל מתוחכם

זו נקודה חשובה, מפני שארגונים רבים ממהרים לחפש מערכת נוצצת לפני שהם יודעים למדוד בסיס.

מודל מתוחכם לא יפתור בעיית דאטה גרועה. אם ה UTM לא עקביים, אם יש self referrals, אם האתר לא מודד נכון, אם ה CRM לא מקבל מקור ליד, אם אין חיבור בין טפסים, שיחות ומכירות, אז Data driven רק ייתן תשובה מתוחכמת על נתונים בעייתיים.

לכן בהרבה מקרים מודל פשוט עדיף, בתנאי שהוא שקוף, עקבי ומגובה בשכל ישר. למשל:

לנהל במקביל First touch ו Last click
להסתכל גם על יצירת ליד וגם על הכנסה סגורה
להשוות מגמות, לא רק מספרים מוחלטים
ולבצע בדיקות תקופתיות של מסלולי המרה בפועל

עדיף ארגון שמבין היטב שני מודלים פשוטים, מאשר ארגון שקנה מודל מורכב שאיש לא באמת יודע לפרש.

איך אטריביושן משפיע על חלוקת תקציב

בסוף, כל ויכוח על אטריביושן הוא ויכוח על כסף.

אם Last click שולט, התקציב יזרום בדרך כלל לחיפוש ממותג, לרימרקטינג, לאימיילים, ולאזורים קרובים מאוד להמרה. זה ייראה יעיל בטווח הקצר, אבל ייצור שחיקה בצמיחה. הסיבה פשוטה: ערוצי הסגירה לא מייצרים ביקוש חדש, הם רק קוטפים חלק גדול יותר מהביקוש שכבר קיים.

כאשר עוברים לגישת מדידה רב נגיעתית, קורים שני דברים:

הארגון מתחיל לראות אילו ערוצים מייצרים כניסה ראשונית למשפך
והוא מבין אילו ערוצים מסייעים להבשלה, להחזרה, ולאמון

בנקודה הזו, דיון התקציב משתנה. במקום לשאול מי סגר, שואלים מי יצר, מי קידם, מי החזיר, ומי סגר. זו כבר שאלה הרבה יותר עסקית.

טעויות נפוצות בפרשנות של Assisted conversions

Assisted conversions הם כלי חשוב, אבל גם כאן קל מאוד ליפול לפרשנות שגויה.

טעות ראשונה, לחשוב שסיוע שווה סיבתיות

ערוץ יכול להופיע הרבה במסלולי המרה בלי להיות גורם דוחף אמיתי. למשל, אם כמעט כל ליד עובר דרך מייל או חיפוש מותג בשלב מאוחר, זה לא אומר שהערוץ הזה יצר את הביקוש.

טעות שנייה, לספור סיוע בלי לשאול באיזה שלב

יש הבדל גדול בין ערוץ שפותח מסע לבין ערוץ שרק מופיע בדרך. לא כל סיוע הוא בעל אותו משקל עסקי.

טעות שלישית, להתעלם מאיכות ההמרה

ערוץ יכול להופיע בהרבה מסלולים ולהביא לידים חלשים. אם לא מחברים CRM, סטטוס הזדמנות והכנסה, אפשר לייחס ערך גבוה מדי לפעילות שמביאה נפח אך לא תוצאה עסקית.

טעות רביעית, להתעלם מבעיות מדידה

לעיתים assisted conversions מנופחים או מדוכאים בגלל תיוג לא תקין, חלונות ייחוס לא מתאימים, כפילויות, קוקיז חסומים, או חוסר בחיבור לאירועי אופליין.

טעות חמישית, לבחון כל ערוץ בנפרד

הערך האמיתי נמצא לעיתים בשילוב. תוכן בלי רימרקטינג יכול להיראות חלש. רימרקטינג בלי תוכן נראה מעולה. בפועל, אחד מייצר ביקוש והשני מממש אותו.

למה דאטה כמותית לבדה לא מספיקה

הנה אחת האמיתות הפחות נוחות בעולם המדידה: לא כל מה שמשפיע ניתן למדידה מלאה, ובוודאי לא ברמת דיוק קלינית.

לכן גישת מדידה בוגרת משלבת שלושה מקורות:

דאטה כמותית, כמו מסלולי המרה, מקורות תנועה, המרות, הכנסה ויחסי המרה
דאטה תפעולית, כמו סטטוס ליד, מהירות תגובה, איכות פגישות והתקדמות בצינור
דאטה איכותנית, כמו שיחות מכירה, שאלוני איך שמעתם עלינו, תמלילי שיחות, סקרים קצרים ללקוחות, ופידבק של אנשי מכירות

לא פעם איש מכירות יגלה מה הדשבורד מפספס. למשל, שלקוחות מזכירים וובינר שלא נמדד, או תוכן מקצועי שהגיע בוואטסאפ פנימי בארגון, או חשיפה תקשורתית שייצרה אמון הרבה לפני הליד.

ארגון שמסתכל רק על קליקים, כמעט תמיד מפספס הקשר. ארגון שמשלב נתונים עם שיחה אנושית, מתחיל לראות תמונה עסקית.

איך לבנות גישת מדידה בוגרת גם בלי מערכת enterprise

לא צריך מערכת ענק כדי להפסיק לנהל בעיוורון. צריך משמעת.

הבסיס הוא להגדיר מה באמת נחשב תוצאה. לא רק ליד, אלא גם ליד איכותי, פגישה, SQL, הצעת מחיר, עסקה סגורה, והכנסה.

אחר כך צריך סדר בנתונים:

שפה אחידה ל UTM
הפרדה ברורה בין חיפוש מותג לחיפוש כללי
זיהוי של ערוצי גילוי מול ערוצי סגירה
שמירת שדות מקור ראשון, מקור אחרון, קמפיין, ותאריך יצירה ב CRM
קליטה של המרות אופליין, לפחות ברמה בסיסית
ושאלה פשוטה בטופס או בשיחת המכירה: איך שמעתם עלינו

מכאן אפשר לבנות שכבת מדידה פרקטית גם בלי enterprise:

להחזיק שני מבטי אמת במקביל, First touch ו Last click
להפיק פעם בשבוע או חודש דוח מסלולים מובילים
לבדוק איזה ערוצים מופיעים בתחילת מסע ואיזה בסופו
להצליב בין מקור הליד לבין מקור ההכנסה
ולזהות פערים בין מה שמערכת הפרסום טוענת לבין מה שה CRM מספר

זו כבר קפיצת מדרגה אמיתית.

חלק מעשי, איך להתחיל לבדוק השפעה מרובת נגיעות גם בארגון קטן

שלב 1, להחליט על מדדי עסק ולא רק על מדדי שיווק

בחרו שלושה עד חמישה מדדים בלבד: ליד, ליד איכותי, פגישה, עסקה, הכנסה. אם הכל חשוב, שום דבר לא חשוב.

שלב 2, לסדר היגיינת מדידה

ודאו ש UTM עקביים, שהערוצים מסווגים נכון, שאין כפילויות המרה, ושדפי תודה, טפסים ושיחות מסומנים כמו שצריך.

שלב 3, לשמור מקור ראשון ומקור אחרון

גם בקובץ פשוט או CRM בסיסי, אפשר לשמור מה הביא את הקשר הראשוני ומה הייתה הנגיעה האחרונה לפני ההמרה. כבר כאן מתחילים לראות פערים.

שלב 4, להוסיף מקור מדווח עצמי

שאלת איך שמעתם עלינו היא לא פתרון מושלם, אבל היא לעיתים משלימה פערים שאף פיקסל לא יתפוס, במיוחד ב B2B.

שלב 5, לבנות דוח חודשי פשוט

לא צריך מודל מתקדם. מספיק דוח עם:
הערוצים שפתחו מסע
הערוצים שסגרו מסע
הערוצים שמופיעים הכי הרבה במסלולים מנצחים
והקשר בין מקור ליד להכנסה בפועל

שלב 6, להשוות החלטות תקציב לפי שני מבטים

קחו את אותה תקופה, וראו מה היה קורה אם הייתם מקצים תקציב לפי Last click בלבד, מול מצב שבו אתם מסתכלים גם על פתיחת מסע וגם על סיוע לאורך הדרך. ברוב הארגונים תגלו שערוצי בניית ביקוש קיבלו תת השקעה.

שלב 7, להתחיל ניסויים קטנים

למשל, להגדיל תוכן או וידאו לתקופה מוגדרת, ולבדוק האם אחרי כמה שבועות יש עלייה בחיפושי מותג, בחזרות ישירות, בשיעור סגירה, או בהופעת ערוץ מסוים בתחילת המסלולים. זו לא הוכחת מעבדה, אבל זו למידה עסקית טובה.

השורה התחתונה

Last click לא צריך להיעלם, אבל הוא חייב לרדת מכס המלכות. הוא יכול להיות כלי אחד בארגז, לא האמת היחידה שלפיה מחלקים כסף.

אטריביושן בוגר לא מחפש תשובה אחת מושלמת, אלא בונה מערכת החלטה טובה יותר. כזו שמבינה שמסע לקוח הוא תהליך, לא רגע. שכסף גדול אובד לא רק כשקמפיין נכשל, אלא גם כשארגון מתגמל שוב ושוב את מי שהיה בסוף ומתעלם ממי שבנה את הדרך לשם.

המעבר מניהול לפי Last click לניהול לפי השפעה מצטברת הוא לא רק שיפור בדיווח. הוא שיפור באסטרטגיה, בהקצאת תקציב, ובסיכוי לצמוח בלי לאכול את מנועי הצמיחה של עצמך.

שאלות נפוצות

מה זה ייחוס בשיווק דיגיטלי

השיטה שקובעת איזה ערוץ מקבל קרדיט על פנייה או על מכירה. לקוח נחשף בדרך כלל לכמה ערוצים לפני שהוא פונה.

למה לא לנהל לפי הקליק האחרון

כי הקליק האחרון מתגמל את הערוץ שסגר ומתעלם מהערוצים שיצרו את העניין. כך מקצצים בתוכן וביחסי ציבור שהביאו את הלקוח מלכתחילה.

מה עושים במקום

משלבים נתוני מערכת עם שאלה ישירה ללקוח איך שמע עליכם, ובודקים פעם ברבעון אילו ערוצים הופיעו במסלול של העסקאות שנסגרו.

[add_contents]

צוות המומחים שלנו

שהם לוי

ספיר לוי

נעם מעודה

ליעד שר

עדי טנדלר

עדי טנדלר

לקוחות ממליצים

עדינה קראוס – מנכ
עדינה קראוס
מנכ"לית InnoSource Ventures
★★★★★

״שהם הוא אדם מסור מאוד שתמיד מנסה לחשוב מחוץ לקופסה, ומעניק מגע אישי לכל דבר שהוא עושה! מומלץ בחום.״

ויטלי פלוטינסקי – בעלים ב-SFP סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי
ויטלי פלוטינסקי
בעלים ב-SFP סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי
★★★★★

״אנחנו עובדים עם הצוות של שהם כבר שנתיים ובמהלכן זכינו למעל 100 פרסומים בעיתונות הכלכלית בישראל, כמו גם ראיונת בפודקאסטים כמו ציפור פיננסית שבזכותו הזמינו אותי להרצאה באחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל. הוספנו לאחרונה עוד נדבך לפעילות והוא ניהול סושיאל אורגני שהביא עוד ערך מוסף כמו הגדלת עוקבים ותוכן מצוין לרשתות החברתיות. שמח להמליץ על שהם והצוות כמשרד יחסי ציבור מעולה בעולמות הפיננסים.״

נעה אשד
נעה אשד
★★★★★

״שהם הוא מקצוען. נקודה. הוא נחוש, צנוע ותמיד שואף לפרוץ גבולות. הכרתי אותו דרך הפודקאסט שלי, והדרך שבה הציע אורחים הייתה שונה — הוא הקדיש זמן להבין מה באמת מתאים לי, והיה ברור שהוא מכיר (ומכיר לעומק) את הלקוחות שלו. היה זה טבעי לחלוטין להפוך אותו לאיש יחסי הציבור שאליו אני פונה כשעולה צורך. אני ממליצה על שהם בחום.״

עידן פרוסט – מנכ״ל Mebook.ai
עידן פרוסט
מנכ״ל Mebook.ai
★★★★★

״ערכנו קמפיין יחסי ציבור אפקטיבי וממוקד של חודשיים עם הצוות וזכינו לחשיפה מאוד משמעותית בכלכליסט, Ynet, מאקו וכלי תקשורת משמעותיים. החשיפה הזאת עזרה לנו מאוד לקדם את המטרות שלנו ולבנות את המותג בישראל.״

מעיין אפללו – בעלים של אלפא אינווסטמנטס, חברה להשקעות נדל
מעיין אפללו
בעלים של אלפא אינווסטמנטס, חברה להשקעות נדל"ן
★★★★★

״הצלחנו בשלושה חודשים בלבד לייצר חשיפה מאוד משמעותית בכלי התקשורת המובילים: גלובס, דה מרקר, מאקו כסף ובפודקאסטים המובילים בישראל. בזכות פעילות יחסי הציבור הצלחנו לייצר אימפקט משמעותי על הפעילות וקיבלנו פידבקים מעולים.״

עמירם טפירו – משרד עורכי דין עמירם טפירו
עמירם טפירו
משרד עורכי דין עמירם טפירו
★★★★★

״שהם והצוות שלו ניהלו לנו קמפיין יחסי ציבור מעולה והצלחנו להגיע עם כתבות משמעותיות לכל כלי התקשורת המובילים כמו דה מרקר, גלובס, וואלה, Ynet ולהשיג חשיפה משמעותית שעוררה הדים. באחת התביעות שפרסמנו נוצר ממש הד בשוק בתחום של חניונים רובוטיים וזה סייע לנו להשיג עוד לקוחות למשרד באופן קבוע.״

דניאל ביטון – מנכ״לית ומייסדת EDI אנרגיה
דניאל ביטון
מנכ״לית ומייסדת EDI אנרגיה
★★★★★

״יש מי שאומרים שיחסי ציבור טובים הם כאלה שמפרסמים את המחשבות שלך ודואגים שהן יהיו מוכרות בקרב הקולגות שלך. זה נכון — אבל זה לא מספיק. יחסי ציבור מצוינים, כמו שהם, הם הרבה יותר מזה: שותף וּמנטור. הוא יודע כיצד לגרום לדעה שלך לקבל משקל אמיתי ולהגיע לקהל הנכון. הוא יודע להקשיב, אדם חכם שמסוגל ללמוד במהירות תחומים חדשים ולבצע את הצעדים הנכונים כדי להגיע לכל מטרה. אם אתם מחפשים איש יחסי ציבור מצוין — הוא הבחירה הנכונה.״

בוריס קפלן – מלווה משקיעי נדל״ן
בוריס קפלן
מלווה משקיעי נדל״ן
★★★★★

״פעילות יחסי הציבור והפודקאסטים עם שהם והצוות שלו, יצרו לנו מיתוג ייחודי, עסקאות נדל"ן משמעותיות וערך רב. יש לפעילות תרומה מכרעת לעסק שלנו.״

נופר יעקב – יו״ר התאחדות יועצי המשכנתאות
נופר יעקב
יו״ר התאחדות יועצי המשכנתאות
★★★★★

״עבדנו בהתאחדות יועצי המשכנתאות במשך שנתיים עם ספיר ושהם בניהול ערוצי הסושיאל שלנו והקפצנו את החשיפה ברשתות והחיבור של יועצי המשכנתאות להתאחדות בצורה משמעותית. הייתה לכך תרומה משמעותית מאוד.״

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת איך השגנו ללקוח שלנו כתבות בדה מרקר? צרו קשר לשמוע על מודל העבודה שלנו