איך לייצר ביקושים לשירות שלכם?

[show_first_paragraph]
תמונה של שהם לוי

שהם לוי

איש יחסי ציבור ושיווק בדיגיטל. הבעלים של חברת קריאייטיביטי פי אר המספקת שירותי יחסי ציבור ושיווק למותגים בעולמות המשפט, פיננסים וכלכלה. מנחה פודקאסט ציפור פיננסית.
שהם לוי הוא הבעלים של חברת קריאייטיביטי פי אר אשר מתמחה ביחסי ציבור ושיווק בדיגיטל. שהם, אשר החל את דרכו כעיתונאי ועורך ב"כלכליסט", הינו בעל 15 שנים ניסיון בתחום.הוא בעל תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל, שם שימש כמתרגל ומרצה במשך עשור.היתרון שהוא מביא הוא לא רק הבנה בשיווק דיגיטלי, אלא הבנה עסקית עמוקה במיוחד בעולמות B2B, טכנולוגיה, שוק ההון, השקעות נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות.שהם הפך בשנים האחרונות לאחד המומחים המרכזיים בישראל בהפקת ושיווק פודקאסטים לחברות ויחידים, כאמצעי להגדלת הפעילות העסקית ובניית מותג.

אם אתם רוצים לשווק את העסק שלכם בדיגיטל, לקבל לידים ולהגדיל את נפח העבודה, צרו קשר ונבצע שיחת ייעוץ.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

איך לייצר ביקושים לשירות שלכם?

יצירת ביקושים (Demand Generation) היא שיווק שגורם לקהל לרצות את הפתרון עוד לפני שהוא מחפש ספק. היא נשענת על תוכן, קהילה ונוכחות, ונמדדת בפניות יזומות ובחיפושי מותג.

ברוב הארגונים הוויכוח בין demand generation לבין lead generation נשמע כמו ויכוח של אנשי שיווק על מילים. בפועל, זה ויכוח על מודל צמיחה. לא על טרמינולוגיה, אלא על השאלה מה מניע את ההכנסות לאורך זמן: האם החברה בעיקר אוספת ביקוש שכבר קיים, או שהיא גם בונה את הסיכוי שבעתיד יותר קונים יחשבו עליה, יחפשו אותה ויגיעו אליה כשהם יהיו מוכנים.

Lead generation עוסקת בלכידת כוונה קיימת. היא מנסה לזהות מי כבר קרוב יחסית לפעולה, למלא טופס, לבקש דמו, להשאיר פרטים, ולהעביר את האדם או החשבון לשיחה עם מכירות. Demand generation פועלת רחב ועמוק יותר. היא בונה היכרות, אמון, זיכרון מותג וקישור בין המותג לבין רגעי צורך בקטגוריה. כלומר, היא לא רק מחפשת מי מוכן עכשיו, אלא דואגת שכאשר עוד חצי שנה, שנה או שנתיים יתעורר צורך, החברה תעלה ראשונה או לפחות מוקדם בזיכרון.

לכן, ההבדל בין השתיים איננו רק שלב בפאנל. זה הבדל בין מנוע קציר לבין מנוע זריעה וצמיחה.

מה כל גישה מנסה באמת להשיג

Lead generation מנסה להשיג תגובה מיידית יחסית. היא אוהבת דפי נחיתה, הצעות בעלות כוונה גבוהה, ריטרגטינג, חיפוש ממוקד, טפסים, וובינרים עם רישום, דמו, הצעת פיילוט, או תוכן סגור שמחליף מידע בערך. השאלה המרכזית שלה היא כמה אנשים הזדהו, כמה מהם qualified, וכמה התקדמו בצינור המכירות.

Demand generation מנסה להשיג משהו אחר: נוכחות בזיכרון, חיבור לקטגוריה, הגדלת קהל שבכלל שוקל את המותג, והגדלת הסיכוי שמי שלא קונה עכשיו יגיע בעתיד כבר מחומם יותר. לכן היא משתמשת יותר בתוכן פתוח, תוכן מחשבתי, מחקרי שוק, וידאו, פודקאסטים, קהילות, פעילות יחסי ציבור, הפצה רחבה, יצירתיות מותגית ונראות עקבית לאורך זמן.

אם צריך לנסח את זה בפשטות: lead gen שואלת מי מוכן לדבר איתנו עכשיו. demand gen שואלת איך נהיה הבחירה הטבעית כשהשוק יתעורר.

איפה ארגונים מתבלבלים

הבלבול מתחיל כשארגונים מודדים רק את מה שקל לספור. טופס, דמו, MQL, CPL, SQL, המרה. כל אלה חשובים, אבל הם מספרים בעיקר מה קרה בקרב מי שכבר היה מספיק בשל כדי להגיב. הם לא מספרים מה יצר את הבשלות הזאת, כמה מהביקוש נולד קודם מחשיפה רחבה יותר, או כמה מהיעילות של קמפיין הביצועים נשענת בכלל על מותג שכבר מוכר בשוק.

כאן ארגונים נופלים למלכודת: הם רואים את הביצועים בתחתית הפאנל, ומניחים שזה כל הסיפור. ואז התקציב זורם עוד ועוד לאותם ערוצים של לכידת ביקוש, בעוד שהשכבה שמייצרת את הביקוש העתידי נשחקת.

התוצאה מוכרת: בהתחלה המספרים נראים טוב, אחרי זה הקהל נשחק, עלות לליד עולה, האיכות יורדת, והמכירות מתלוננות שהשיווק מביא יותר שמות אבל פחות הזדמנויות אמיתיות.

למה עסקים שרודפים רק אחרי טפסים בונים מנוע צמיחה חלש

עסק שרודף רק אחרי טפסים חי על הביקוש שכבר קיים. זה יכול לעבוד לא רע בטווח הקצר, במיוחד אם יש חיפוש ממותג, קהל ריטרגטינג, או קטגוריה שכבר הבשילה. אבל זו אסטרטגיה חלשה כי היא לא מגדילה באמת את השוק הזמין למותג. היא פשוט מתחרה על האנשים שכבר מחפשים פתרון.

בטווח מסוים זה דומה לחקלאי שקוצר יותר ויותר מהר, אבל כמעט לא זורע. בהתחלה יש יבול. אחר כך האדמה מתרוקנת.

עסק כזה בדרך כלל מפתח כמה סימנים ברורים:
הוא מגייט יותר מדי תוכן מוקדם מדי, ולכן מצמצם חשיפה.
הוא מתגמל את השיווק על כמות לידים ולא על תרומה אמיתית להכנסות.
הוא ממלא את ה pipeline בשמות שלא בהכרח בשלים, רק כדי לעמוד ביעד חודשי.
הוא בונה ציפייה הנהלתית מעוותת, שלפיה כל תוכן חייב להמיר מיידית, וכל שקל חייב להוכיח את עצמו בתוך רבעון.

התוצאה היא pipeline רחב אך רך. יש תנועה, יש מצגות, יש שיחות, אבל מעט מדי ביקוש איכותי שמגיע עם כוונה אמיתית, היכרות מוקדמת ואמון.

איך הבחירה בגישה משפיעה על התקציב

כאן ההבדל נהיה מאוד פרקטי.

ארגון שמוביל עם lead generation ישים את רוב התקציב בחיפוש, ריטרגטינג, קמפיינים מבוססי המרה, תוכן סגור, אוטומציות nurture, דפי נחיתה, כלי intent, ולעיתים גם SDRים שממשיכים את התהליך. זה כסף שנועד ללכוד ביקוש ולדחוף אותו מהר יותר למכירות.

ארגון שמבין demand generation יפזר תקציב גם על בניית נראות וזיכרון: תוכן פתוח, וידאו, מחקרי שוק, creative רחב יותר, הפצה במדיה, קהילות, פעילות עם יוצרים, יחסי ציבור, חסויות, נוכחות עקבית ברשתות, וערוצים שלא תמיד מייצרים המרה מיידית אבל כן בונים מוכרות וכניסה לתודעה.

הנקודה החשובה היא לא להחליף גישה אחת בשנייה, אלא להבין שהן דורשות תמהיל שונה. כשמנהלים רק לפי יעדי תגובה מיידית, התקציב נוטה תמיד להיבלע בתחתית הפאנל. זה נראה יעיל, אבל זו יעילות חלקית, כי היא מודדת קציר ולא בניית שדה.

איך הבחירה בגישה משנה את התוכן

Lead generation אוהבת תוכן שמתקרב להחלטה. השוואות, דפי פתרון, דפי מוצר, מחשבונים, case studies, דמו, מסמכי ROI, מדריכים סגורים, וובינרים עם רישום, הצעות פיילוט.

Demand generation צריכה גם סוג אחר של תוכן:
תוכן שמגדיר את הבעיה לפני שהקונה הגדיר אותה לעצמו.
תוכן שמחבר את המותג לרגעי צורך בעולם הלקוח.
תוכן שמוכיח מומחיות בלי לדרוש פרטים בכל שלב.
תוכן שאפשר לצרוך, לשתף ולזכור גם בלי לעבור ישר לשיחת מכירה.

זה המקום שבו הרבה הנהלות נעשות חסרות סבלנות. הן שואלות למה כתבה, סרטון או פודקאסט לא הביאו טפסים. אבל זו בדיוק השאלה הלא נכונה. חלק מהתוכן הטוב ביותר ב demand generation לא אמור להמיר מיד. הוא אמור לייצר היכרות, לשפר זכירות, לחבר את המותג לקטגוריה, ולהשאיר חותם. הוא עובד דרך צבירה, לא דרך רגע אחד.

בניית זיכרון מותג היא לא מותרות, אלא תנאי מוקדם

אחד ההבדלים העמוקים בין שתי הגישות הוא שהראשונה מסתכלת על כוונה גלויה, והשנייה על זיכרון. בעולם אמיתי, הרבה רכישות לא מתחילות בטופס אלא בזיכרון. לא תמיד הקונה כותב בגוגל שם של ספק מיד. לפעמים הוא קודם כל נזכר במותג ששמע עליו בכמה הקשרים, קרא ממנו תוכן, נתקל בו בלינקדאין, שמע עליו בפודקאסט או ראה אותו שוב ושוב סביב נושאים רלוונטיים.

זו בדיוק הסיבה ש demand generation נוגעת בבניית זיכרון מותג. לא בהכרח במובן הרך והעמום של מודעות כללית, אלא במובן מאוד מעשי: האם כאשר מתעורר צורך, המותג בכלל עולה כאופציה רלוונטית.

כשהמותג לא נוכח בזיכרון, lead gen נאלצת לעבוד קשה יותר ויקר יותר כדי לשכנע. כשהמותג כן נוכח, אותה מכונת capture נעשית יעילה בהרבה.

Demand generation בשטח: איך זה באמת נראה

אסטרטגיית demand generation טובה לא נראית כמו קמפיין אחד. היא נראית כמו מערכת.

היא מתחילה בהגדרה ברורה של מצבי הקנייה או רגעי הצורך שבהם המותג רוצה להיקשר בתודעה. למשל, לא רק ניהול סיכונים, אלא ניהול סיכונים רגע לפני גיוס חוב, הרחבת פעילות לחול, שינוי רגולטורי, לחץ תזרימי, או כניסה למשבר אמון.

משם בונים שכבות:

  1. מסרי ליבה קבועים, פשוטים וזכירים.
  2. תוכן פתוח שמתרגם מומחיות לערך, בלי לדרוש הרשמה בכל צעד.
  3. הפצה עקבית ורחבה, לא רק לקהל שכבר מוכן לקנות.
  4. נראות יצירתית ומותגית שאפשר לזהות במהירות.
  5. שכבת capture חזקה לרגע שבו הביקוש כבר מתגבש: חיפוש, דפי כוונה גבוהה, דמו, טפסים, nurture, מכירות.

במילים אחרות, demand generation לא מבטלת performance. היא מכינה לו קרקע טובה יותר.

הקשר בין demand לבין branded search, direct traffic והבשלת שוק

כאן מתחילים הסימנים המעניינים ביותר.

כש demand generation עובדת, לא תמיד רואים את זה קודם בטפסים. לעיתים רואים את זה קודם בעלייה בחיפושי branded search, יותר כניסות ישירות לאתר, יותר תנועה אורגנית לשם המותג, יותר inbound שמגיע עם היכרות מוקדמת, ויותר שיחות שבהן הלקוח כבר יודע מי אתם.

Branded search הוא אחד הסימנים המעשיים לכך שהמותג עולה לתודעה כשאנשים שוקלים רכישה. Direct traffic יכול להיות גם הוא סימן שימושי, אבל חייבים להיזהר, כי אנליטיקס מסווג תנועה ישירה גם כאשר מקור ההפניה אינו ידוע. לכן זה מדד כיוון, לא אמת מוחלטת. הוא חזק כשמסתכלים עליו יחד עם עוד אינדיקציות, למשל branded search, share of voice, אזכורים, עלייה ב inbound, ושאלות מכירה באיכות טובה יותר.

יש כאן גם היבט של הבשלת שוק. בקטגוריות שבהן הלקוח עוד לא בשל לגמרי, או לא מגדיר היטב את הבעיה, demand generation ממלאת תפקיד גדול יותר. היא לא רק בונה העדפה למותג, אלא גם עוזרת לשוק להבין את הבעיה, את שפת הקטגוריה ואת רגעי ההחלטה. במילים אחרות, היא מבשילה את השוק לפני שהשוק מבשיל את הליד.

טבלה השוואתית

ממדDemand generationLead generation
מטרהיצירת ביקוש, בניית היכרות, זכירות והעדפהלכידת ביקוש קיים והפיכתו לליד או הזדמנות
קהל יעדגם קונים עתידיים שעדיין לא בשליםקונים עם כוונה גבוהה יחסית כאן ועכשיו
אופק זמןבינוני וארוךקצר ובינוני
סוג תוכןפתוח, מחנך, מחשבתי, זכיר, ניתן לשיתוףממוקד פעולה, מבוסס הצעה, דמו, הרשמה, תוכן סגור
מדדים מיידייםreach, engagement, branded search, direct traffic, share of voiceלידים, MQL, SQL, שיעורי המרה, CPL, CPA
תרומה מרכזית ל pipelineמשפר איכות עתידית, מחמם שוק, מגדיל סיכוי להעדפהממלא pipeline בהזדמנויות מזוהות
סיכון כשמגזימיםהרבה רעש בלי capture מסודרשחיקה, לידים חלשים, עלויות עולות, צמיחה רדודה
שאלה ניהולית אופייניתהאם השוק יחשוב עלינו כשיגיע הרגעכמה שמות הצלחנו לייצר החודש

איך משלבים נכון בין שתי הגישות

השילוב הנכון איננו חמישים אחוז מכל דבר בכל מצב. הוא תלוי בשלב החברה, בקטגוריה, במחזור הקנייה, במודעות הקיימת למותג ובבשלות השוק. אבל אפשר לראות שלושה תרחישים ברורים.

חברה חדשה או מוצר חדש

כאן חייבים משקל גדול יותר ל demand generation. אם אף אחד לא מכיר אתכם, עוד טפסים לא יפתרו את הבעיה. קודם צריך להיכנס לשיחה, לשוק ולתודעה.

מותג מוכר עם מחסור בהזדמנויות

כאן אפשר להדק את lead generation, אבל רק אם הביקוש כבר קיים. אחרת פשוט תמחזרו את אותו קהל ותתפלאו למה העלות עולה.

חברה בשלה שרוצה צמיחה עקבית

כאן נדרש מנוע כפול: שכבת demand רחבה, ושכבת capture יעילה. התוכן הפתוח מייצר היכרות, החיפוש והריטרגטינג לוכדים את מי שנכנס לכוונה, והמכירות פוגשות אנשים שכבר מכירים את המותג.

דוגמה פשוטה: חברת SaaS יכולה לפרסם מחקר פתוח על מגמות בענף, להפיץ וידאו קצר של ההנהלה, להפעיל יחסי ציבור סביב תובנה ייחודית, ולהריץ במקביל חיפוש ממוקד על ביטויי כוונה גבוהה ודפי דמו חדים. משרד מקצועי, למשל משרד עורכי דין או משרד ייעוץ פיננסי, יכול לבנות demand דרך מאמרי עומק, פרשנות רגולטורית, ראיונות, וובינרים פתוחים ונוכחות עקבית בלינקדאין, ובמקביל ללכוד ביקוש דרך דפי שירות חזקים, טפסי פנייה ממוקדים ותהליכי follow up מהירים.

מדידה: המקום שבו רוב הארגונים נשברים

כאן קורסות הרבה תוכניות טובות. לא כי האסטרטגיה שגויה, אלא כי מודדים אותה בכלים הלא נכונים.

הטעות הראשונה היא למדוד demand generation רק לפי last click. זה כמעט מבטיח שהקרדיט ילך לערוצי capture, בעוד הערוצים שיצרו היכרות ובשלות ייראו חלשים. כך התקציב נדחף שוב לתחתית הפאנל.

הטעות השנייה היא לחפש ROI מלא בתוך חלון זמן קצר מדי. demand generation לא תמיד מייצרת תוצאה נראית לעין בתוך שבועיים או חודש. היא פועלת דרך צבירה, חזרתיות ושיפור יעילות של שאר המערכת.

הטעות השלישית היא להתבלבל בין outputs לבין outcomes. impressions, views ו clicks אינם חסרי ערך, אבל הם אינם התוצאה העסקית. מנגד, גם לידים אינם בהכרח תוצאה עסקית אם הם אינם מתקדמים להכנסות.

לכן צריך מדידה שכבתית:

שכבה ראשונה, מדדי ביקוש מוקדמים:
reach איכותי, צריכת תוכן, זמן חשיפה, share of voice, branded search, direct traffic, אזכורים, brand lift, search lift.

שכבה שנייה, מדדי כוונה ובשלות:
inbound איכותי יותר, שיעור גבוה יותר של חיפוש ממותג, יותר ביקורים בדפי כוונה גבוהה, יותר פגישות שמגיעות עם היכרות קודמת, יחס טוב יותר בין לידים להזדמנויות.

שכבה שלישית, מדדי עסק:
pipeline influence, שיעור המרה להזדמנות, win rate, אורך מחזור מכירה, CAC, CPA, הכנסות חדשות.

הדרך הנכונה היא לא לשאול איזה מדד אחד מוכיח הכל. אלא לבנות שרשרת היגיון. אם השקענו בבניית ביקוש, האם ראינו קודם עלייה בחיפושי מותג ובתנועה ישירה, אחר כך עלייה ב inbound וביעילות ההמרה, ואחר כך שיפור ב pipeline ובהכנסות. כך בונים אמון הנהלתי.

איך ליישר ציפיות עם הנהלה

מול הנהלה צריך לדבר בשפה עסקית, לא בשפת תוכן. לא לומר שאנחנו מעלים מודעות, אלא להסביר שאנחנו בונים את שכבת הביקוש שתשפר בעתיד את יעילות מנוע ה capture, תגדיל את חלק ההזדמנויות שמגיעות עם היכרות מוקדמת, ותצמצם לאורך זמן את התלות בקמפיינים שמגרדים ביקוש קיים.

הנהלה לא חייבת לאהוב metrics רכים. היא כן צריכה להבין רצף סיבתי. אם חיפושי המותג עולים, אם יותר אנשים מגיעים ישירות, אם יותר inbound נפתח בלי מאמץ מכירה כבד, ואם עלות ההמרה נשחקת לטובה לאורך זמן, יש כאן אינדיקציה שמנוע הביקוש מתחיל לעבוד.

השורה התחתונה

Lead generation היא מנוע חיוני, אבל היא לא יכולה להיות כל האסטרטגיה. היא לוכדת ביקוש. היא לא מספיקה כדי לייצר ביקוש חדש, להרחיב את קהל הקונים העתידי, או לבנות זיכרון מותג שיקל על המכירה בהמשך.

Demand generation היא מה שבונה את הקרקע: זיכרון, היכרות, אמון, חיבור לרגעי צורך, והבשלה של השוק ושל הקונה. בלי השכבה הזאת, ארגונים מוצאים את עצמם נלחמים על אותם אנשים שוב ושוב, עם עלויות עולות ו pipeline שנראה עסוק יותר מאשר חזק.

המודל הבוגר באמת איננו לבחור צד. הוא להבין מה כל מנוע עושה, ולמדוד כל אחד לפי תפקידו. Demand מייצר את התנאים לצמיחה. Lead לוכד את הרגע שבו הצמיחה הזו הופכת להזדמנות מסחרית. מי שמנהל רק את השני, מקבל מספרים. מי שמנהל גם את הראשון, בונה מנוע.

שאלות נפוצות

מה זה ייצור ביקוש

פעילות שגורמת לאנשים להבין שיש להם בעיה ושיש לה פתרון, עוד לפני שהם מחפשים ספק. זה שונה מאיסוף לידים ממי שכבר מחפש.

איך מייצרים ביקוש לשירות

בתוכן שמסביר את הבעיה, בהופעות בתקשורת ובפודקאסטים, ובנוכחות קבועה במקומות שבהם הקהל נמצא.

איך מודדים ייצור ביקוש

בעלייה בחיפושי שם העסק, בפניות ישירות, ובאחוז הפונים שכבר מכירים אתכם כשהם מגיעים.

[add_contents]

צוות המומחים שלנו

שהם לוי

ספיר לוי

נעם מעודה

ליעד שר

עדי טנדלר

עדי טנדלר

לקוחות ממליצים

עדינה קראוס – מנכ
עדינה קראוס
מנכ"לית InnoSource Ventures
★★★★★

״שהם הוא אדם מסור מאוד שתמיד מנסה לחשוב מחוץ לקופסה, ומעניק מגע אישי לכל דבר שהוא עושה! מומלץ בחום.״

ויטלי פלוטינסקי – בעלים ב-SFP סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי
ויטלי פלוטינסקי
בעלים ב-SFP סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי
★★★★★

״אנחנו עובדים עם הצוות של שהם כבר שנתיים ובמהלכן זכינו למעל 100 פרסומים בעיתונות הכלכלית בישראל, כמו גם ראיונת בפודקאסטים כמו ציפור פיננסית שבזכותו הזמינו אותי להרצאה באחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל. הוספנו לאחרונה עוד נדבך לפעילות והוא ניהול סושיאל אורגני שהביא עוד ערך מוסף כמו הגדלת עוקבים ותוכן מצוין לרשתות החברתיות. שמח להמליץ על שהם והצוות כמשרד יחסי ציבור מעולה בעולמות הפיננסים.״

נעה אשד
נעה אשד
★★★★★

״שהם הוא מקצוען. נקודה. הוא נחוש, צנוע ותמיד שואף לפרוץ גבולות. הכרתי אותו דרך הפודקאסט שלי, והדרך שבה הציע אורחים הייתה שונה — הוא הקדיש זמן להבין מה באמת מתאים לי, והיה ברור שהוא מכיר (ומכיר לעומק) את הלקוחות שלו. היה זה טבעי לחלוטין להפוך אותו לאיש יחסי הציבור שאליו אני פונה כשעולה צורך. אני ממליצה על שהם בחום.״

עידן פרוסט – מנכ״ל Mebook.ai
עידן פרוסט
מנכ״ל Mebook.ai
★★★★★

״ערכנו קמפיין יחסי ציבור אפקטיבי וממוקד של חודשיים עם הצוות וזכינו לחשיפה מאוד משמעותית בכלכליסט, Ynet, מאקו וכלי תקשורת משמעותיים. החשיפה הזאת עזרה לנו מאוד לקדם את המטרות שלנו ולבנות את המותג בישראל.״

מעיין אפללו – בעלים של אלפא אינווסטמנטס, חברה להשקעות נדל
מעיין אפללו
בעלים של אלפא אינווסטמנטס, חברה להשקעות נדל"ן
★★★★★

״הצלחנו בשלושה חודשים בלבד לייצר חשיפה מאוד משמעותית בכלי התקשורת המובילים: גלובס, דה מרקר, מאקו כסף ובפודקאסטים המובילים בישראל. בזכות פעילות יחסי הציבור הצלחנו לייצר אימפקט משמעותי על הפעילות וקיבלנו פידבקים מעולים.״

עמירם טפירו – משרד עורכי דין עמירם טפירו
עמירם טפירו
משרד עורכי דין עמירם טפירו
★★★★★

״שהם והצוות שלו ניהלו לנו קמפיין יחסי ציבור מעולה והצלחנו להגיע עם כתבות משמעותיות לכל כלי התקשורת המובילים כמו דה מרקר, גלובס, וואלה, Ynet ולהשיג חשיפה משמעותית שעוררה הדים. באחת התביעות שפרסמנו נוצר ממש הד בשוק בתחום של חניונים רובוטיים וזה סייע לנו להשיג עוד לקוחות למשרד באופן קבוע.״

דניאל ביטון – מנכ״לית ומייסדת EDI אנרגיה
דניאל ביטון
מנכ״לית ומייסדת EDI אנרגיה
★★★★★

״יש מי שאומרים שיחסי ציבור טובים הם כאלה שמפרסמים את המחשבות שלך ודואגים שהן יהיו מוכרות בקרב הקולגות שלך. זה נכון — אבל זה לא מספיק. יחסי ציבור מצוינים, כמו שהם, הם הרבה יותר מזה: שותף וּמנטור. הוא יודע כיצד לגרום לדעה שלך לקבל משקל אמיתי ולהגיע לקהל הנכון. הוא יודע להקשיב, אדם חכם שמסוגל ללמוד במהירות תחומים חדשים ולבצע את הצעדים הנכונים כדי להגיע לכל מטרה. אם אתם מחפשים איש יחסי ציבור מצוין — הוא הבחירה הנכונה.״

בוריס קפלן – מלווה משקיעי נדל״ן
בוריס קפלן
מלווה משקיעי נדל״ן
★★★★★

״פעילות יחסי הציבור והפודקאסטים עם שהם והצוות שלו, יצרו לנו מיתוג ייחודי, עסקאות נדל"ן משמעותיות וערך רב. יש לפעילות תרומה מכרעת לעסק שלנו.״

נופר יעקב – יו״ר התאחדות יועצי המשכנתאות
נופר יעקב
יו״ר התאחדות יועצי המשכנתאות
★★★★★

״עבדנו בהתאחדות יועצי המשכנתאות במשך שנתיים עם ספיר ושהם בניהול ערוצי הסושיאל שלנו והקפצנו את החשיפה ברשתות והחיבור של יועצי המשכנתאות להתאחדות בצורה משמעותית. הייתה לכך תרומה משמעותית מאוד.״

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת איך השגנו ללקוח שלנו כתבות בדה מרקר? צרו קשר לשמוע על מודל העבודה שלנו