כמעט כל מייסד שאני פוגש בתחילת הדרך שואל את אותה שאלה: איך מגיעים לכתבה בעיתון כלכלי? לרוב הוא כבר שלח הודעה לעיתונות או שניים, אולי פנה לכתב שראה בלינקדאין, ולא קיבל תשובה. ההנחה היא שצריך קשרים. קשרים עוזרים, אבל הם לא הסיבה העיקרית שסיפורים מתפרסמים.
לפני שנים רבות עבדתי בצד השני, כעיתונאי ועורך כלכלי. ראיתי מאות פניות בשבוע, ולמדתי מה גורם לפנייה אחת לקבל תשובה ולאחרת להימחק. רוב מה שכתוב כאן מגיע משם.
מה עורך כלכלי באמת מחפש
לעורך יש שאלה אחת בראש: האם הקוראים שלי ירצו לקרוא את זה? כמעט כל החלטה נגזרת ממנה. סיפורים שעונים עליה בדרך כלל כוללים לפחות אחד מהדברים הבאים:
להתאים את הסיפור לכלי התקשורת
לכל כלי תקשורת יש קהל, סגנון ומדורים משלו. אותו סיפור מוגש אחרת לעיתון כלכלי יומי, לאתר טכנולוגיה, למגזין עסקי או לפודקאסט. כך זה נראה בפועל:
| סוג כלי התקשורת | מה מעניין אותו | איך להגיש |
|---|---|---|
| עיתונות כלכלית יומית | גיוסים, עסקאות, נתונים על השוק, השפעה על המשק | זווית חדשותית ונתונים מדויקים |
| אתרי טכנולוגיה וסטארטאפים | מוצר, טכנולוגיה, צוות, השקות, גיוסים בכל גודל | פרטים טכניים ותמונה של המוצר |
| מגזינים עסקיים ומוספים | סיפורים אישיים, מגמות, ניתוח עומק | ראיון ארוך, גישה למייסדים |
| פודקאסטים עסקיים | שיחה, תובנות, ניסיון אישי | מייסד שמדבר טוב ויש לו מה ללמד |
| מדורי דעה | עמדה חדה על נושא בוער | מאמר כתוב מראש, לא פרסומי |
איך כותבים פנייה לכתב
פנייה טובה קצרה, אישית ומדויקת. היא לא מתחילה במה שהחברה עושה, אלא במה שמעניין את הכתב. מבנה שעובד:
- שורת נושא שאומרת מה הסיפור, בלי סופרלטיבים.
- משפט פתיחה שמחבר לנושא שהכתב מסקר או לכתבה שהוא פרסם לאחרונה.
- הסיפור עצמו בשתיים עד שלוש שורות, עם הנתון המרכזי.
- מה אתם מציעים: ראיון, נתונים מלאים, בלעדיות, לקוח שמוכן לדבר.
- פרטי קשר ותמונות זמינות בקישור, לא כקבצים מצורפים כבדים.
תזמון: למה אותו סיפור מצליח או נכשל
סיפור טוב שנשלח ביום שבו כל המערכת עסוקה באירוע גדול ייעלם. אותו סיפור, כשהוא מתחבר לנושא שכבר נמצא בחדשות, יכול לקבל מקום מרכזי. לכן שווה לעקוב אחרי מה שקורה בתחום ולהיות מוכנים להגיב מהר. מייסד שיכול לתת פרשנות חכמה ביום שבו התחום שלו בכותרות הופך מהר למקור שכתבים חוזרים אליו.
מה עדיף לחברה בשלב מוקדם
לסטארטאפ בלי גיוס, לקוחות מוכרים או נתונים, כתבה חדשותית היא יעד קשה. זה לא אומר שאין מה לעשות. יש דרכים לבנות נוכחות עוד לפני שיש חדשות גדולות:
| ערוץ | מה מקבלים | קושי |
|---|---|---|
| מאמר דעה | מיצוב המייסד כמומחה, קישור לאתר | בינוני, דורש כתיבה טובה |
| פודקאסט | שיחה ארוכה, חשיפה לקהל מדויק | נמוך יחסית |
| פרשנות לכתבות של אחרים | אזכור כמומחה בכתבה על התחום | נמוך, דורש זמינות |
| כתבה חדשותית | חשיפה רחבה ואמינות | גבוה, דורש חדשות אמיתיות |
מה לא לעשות
- לא לשלוח את אותה הודעה לכל הכתבים בעותק גלוי.
- לא להבטיח בלעדיות לשני כלי תקשורת שונים.
- לא להתקשר לכתב כדי לשאול אם קיבל את המייל.
- לא לבקש לראות את הכתבה לפני פרסום. אפשר לבקש לבדוק נתונים מספריים, לא לערוך.
- לא לכתוב בשפה של מצגת למשקיעים. עיתונאים מחפשים עובדות פשוטות.
הכתבה הראשונה היא בדרך כלל הקשה ביותר. אחריה, כתבים מכירים את החברה, ויש לכם במה לבנות. בעמוד יחסי ציבור לסטארטאפים תמצאו איך אנחנו בונים את התהליך הזה לאורך זמן, ובמדריך להכרזה על גיוס פירוט של הרגע החשוב ביותר.
רוצים שנבדוק אם יש לכם סיפור שמתאים לעיתונות הכלכלית? נשמח לשיחה
שאלות נפוצות
האם אפשר לשלם כדי להופיע בכתבה בעיתונות הכלכלית?
יש תוכן ממומן, והוא מסומן ככזה. כתבה עיתונאית רגילה לא נקנית בכסף. היא מגיעה כשיש לכם סיפור שהעורך חושב שמעניין את הקוראים שלו, וכשמגישים אותו נכון ובזמן הנכון.
כמה זמן לוקח עד שסטארטאפ מקבל כתבה ראשונה?
זה תלוי בסיפור ובשלב של החברה. לחברה עם גיוס, לקוח מוכר או נתון חזק זה יכול לקרות תוך שבועות. לחברה בשלב מוקדם בלי חדשות זה לוקח יותר זמן, ולכן מתחילים לרוב ממאמרי דעה ופודקאסטים.
האם עדיף לפנות לכתב ישירות או לעורך?
בדרך כלל לכתב שמסקר את התחום שלכם. הוא מכיר את הנושא, מחפש סיפורים בדיוק כאלה ויכול לקדם אותם. עורכים מקבלים כמות עצומה של פניות ולרוב מפנים אותן לכתבים בכל מקרה.
מה עושים אם כתב לא עונה?
שולחים תזכורת קצרה אחת אחרי כמה ימים, ואם אין תשובה עוברים הלאה. הצפה של כתב בפניות חוזרות פוגעת בקשר לפעמים הבאות.
האם הודעה לעיתונות עדיין רלוונטית?
כן, כמסמך שמרכז את העובדות. אבל היא לא מחליפה פנייה אישית עם זווית ברורה לכל כתב. הודעה שנשלחת לרשימה של מאות כתובות כמעט אף פעם לא הופכת לכתבה.













