כך תיכנסו לרשימת 30Under30 של פורבס ותזניקו את הקריירה שלכם!

בעידן היזמות המודרני, כפי שאני רואה זאת, מעטות הן ההכרויות המהדהדות בעוצמה דומה לזו של רשימת "30 Under 30" של מגזין פורבס. מניסיוני ככתב המסקר את עולמות העסקים והחדשנות, אני יכול להעיד כי הרשימה אינה רק אות כבוד; היא הפכה למוסד תרבותי וכלכלי בפני עצמו, המשמש כמקפצה רבת עוצמה לקריירה. היא מהווה את פסגת השאיפות עבור יזמים צעירים: היא מאיצה קריירות ומעניקה חותמת של אמינות שאין שנייה לה.

במאמר זה, אטען כי ערכה של רשימת "30 Under 30" הוא מבנה מורכב, הנשען על אסטרטגיה תקשורתית מבריקה, בניית קהילה אקסקלוסיבית ומתן תוקף פסיכולוגי רב עוצמה. ערך זה קשור באופן אינהרנטי ליכולתה של הרשימה לזהות ולטפח כישרונות יוצאי דופן, ולהעניק להם במה גלובלית. באמצעות ניתוח מעמיק, אבחן את מקורות הרשימה, את תהליך הבחירה המורכב, את השפעותיה המוחשיות, ואציג מקרי בוחן של הצלחות איקוניות. מאמר זה יסתיים בפסק דין אסטרטגי על מקומה המרכזי של הרשימה בנוף היזמי העכשווי.

כדי לספק תמונה ראשונית ומקיפה, הטבלה הבאה מסכמת את היתרונות המרכזיים של הרשימה:

טבלה: יתרונות מרכזיים ברשימת Forbes 30 Under 30

האנטומיה של אימפריה תקשורתית

 תגובה אסטרטגית לשינוי תרבותי

רשימת "30 Under 30" הושקה לפני למעלה מעשור, לא כעוד דירוג שגרתי, אלא כמהלך אסטרטגי מכוון עבור מותג פורבס. באותה תקופה, פורבס היה מזוהה בעיקר עם רשימות המיליארדרים שלו, וקהל הקוראים שלו הלך והתבגר. המגזין נזקק בדחיפות לדרך לכבוש קהל צעיר, מגוון ודיגיטלי יותר – דור המילניום. אני מאמין שההנהלה זיהתה שינוי תרבותי עמוק: לראשונה, גיל צעיר הפך ליתרון מובהק ברוב התחומים, והרשימה נועדה לתעד ולהוון את "השינוי התרבותי בתפיסה המיינסטרימית של נוער ואמביציה".

ההקשר ההיסטורי של הרשימה נטוע בתחרות בריאה. היא נוצרה בהשראת רשימות דומות שהתמקדו בדור הבוגר יותר, אך פורבס בחר להתמקד דווקא בכוח ובהשפעה של הדור הצעיר. ההשקה של פורבס הייתה תגובה ישירה גם לעלייתם של מתחרים דיגיטליים שפנו באופן אגרסיבי לקהל המילניאלס.

מרשימה שנתית לזכיינות גלובלית

מה שהחל כרשימה אמריקאית אחת התפתח במהירות לזכיינות מדיה גלובלית. פורבס הרחיב את המותג באופן שיטתי, והשיק מהדורות אזוריות עבור אסיה, אירופה ואפריקה, לצד רשימות מקומיות במדינות רבות ברחבי העולם. ההתרחבות לא הייתה רק גיאוגרפית; מספר הקטגוריות ברשימה האמריקאית גדל באופן משמעותי, מה שהגדיל את מספר הנבחרים השנתי למאות רבות של אנשים. מהלך זה לא רק הגדיל את היקף ההשפעה של המותג, אלא גם יצר יותר "מקומות" נחשקים, ובכך הגביר את התחרות והיוקרה סביבם.

ההתרחבות הגלובלית הזו אינה מהלך אקראי, אלא מה שאני מתאר כ"זכיינות תרבותית" אסטרטגית. על ידי הקמת רשימת "Under 30" מקומית, פורבס ממצב את עצמו באופן מיידי כבורר ההצלחה עבור האליטה הצעירה באותו שוק. מהלך זה מאפשר למגזין לבנות קשרים ארוכי טווח עם מנהיגי העתיד, משקיעי הון סיכון ותאגידים באזורים אלה, ויוצר ערך אסטרטגי החורג הרבה מעבר להכנסות מפרסום. זוהי צורה של עוצמה רכה ואיסוף מודיעין שוק.

האקוסיסטם של "Under 30": יצירת מופת של מונטיזציה

פורבס הפך את הרשימה למנוע הכנסות מוביל על ידי בניית אקוסיסטם רב-פנים סביבה:

• פסגות גלובליות: אירועים נוצצים הנערכים בערים כמו תל אביב, דטרויט וקליבלנד, המארחים דוברים בכירים ומושכים אלפי משתתפים. אירועים אלה מהווים מקור הכנסה משמעותי מחסויות.
• קהילת הבוגרים: טיפוח קהילה גלובלית של אלפי יזמים, שהיא נקודת המכירה המרכזית לעסקאות פרסום עם נותני חסות המעוניינים להגיע לדמוגרפיה משפיעה זו.
• פלטפורמות דיגיטליות: פיתוח ערוץ דיגיטלי ייעודי ואפליקציית מדיה חברתית (בשיתוף פעולה עם מייסד-שותף של טינדר והנכלל ברשימה, שון ראד) כדי ליצור מעורבות בקרב מילניאלס ולקדם נטוורקינג.

ניתוח מעמיק מגלה כי רשימת "30 Under 30" אינה רק תוכן, אלא אבן הפינה באסטרטגיית פלטפורמה מתוחכמת. במקום ליצור תוכן עבור מילניאלס, פורבס יצר פלטפורמה המונעת על ידי מילניאלס. הנבחרים אינם רק מושאי הסיקור; הם המשתמשים החשובים ביותר של הפלטפורמה והמשווקים היעילים ביותר שלה. הם מקדמים את הכללתם ברשימה, ובכך מעצימים את יוקרת המותג במעגל המזין את עצמו. פורבס, בתורו, ממנף את אפקט הרשת של הפלטפורמה באמצעות חסויות, כנסים ונתונים, ויוצר לולאה שבה צמיחת הפלטפורמה מגדילה את ערכה, מה שמושך יותר משתתפים (מועמדים) ולקוחות (נותני חסות). זהו מודל עסקי קלאסי של פלטפורמה, המחופש למדור במגזין.

פיצוח הקוד: הדרך להיכלל ברשימה

המשפך: משחק של אקסקלוסיביות

היוקרה של הרשימה נובעת במידה רבה מהאקסקלוסיביות שלה. מדי שנה, מוגשות לרשימה האמריקאית לבדה עשרות אלפי מועמדויות, המתחרות על מאות מקומות בלבד. שיעור הקבלה הנמוך באופן קיצוני, נמוך מזה של אוניברסיטאות עילית כמו הרווארד או סטנפורד – השוואה שפורבס עצמו נוהג לעשות כדי להדגיש את יוקרת הרשימה. נתונים אלה מסבירים מדוע המועמדות נחשקת כל כך.

המנגנון הרשמי: מריטוקרטיה על הנייר

פורבס מציג תהליך בחירה רב-שלבי וקפדני, שנועד לשדר אובייקטיביות ומצוינות:

• שלב 1: איתור ומועמדות:

  התהליך מתחיל במועמדויות פתוחות לציבור (כולל מועמדות עצמית), המלצות מבוגרי הרשימה, ואיתור פרואקטיבי על ידי עשרות כתבי פורבס, המסתמכים על מקורות כמו משקיעי הון סיכון ואוניברסיטאות.

• שלב 2: סינון ומיון:

  עורכי וכתבי פורבס בוחנים אלפי מועמדים ומצמצמים את הרשימה בהדרגה. הקריטריונים המרכזיים כוללים מימון, הכנסות, השפעה חברתית, קנה מידה, חדשנות ופוטנציאל. פורבס מדגיש העדפה ליזמים על פני עובדים המטפסים בסולם התאגידי.

• שלב 3: פסק הדין של האגדות:

  המועמדים הסופיים מועברים לפאנל של שופטים בכירים בכל קטגוריה, הכולל לעיתים קרובות ענקי תעשייה ובוגרי הרשימה, אשר מדרגים את המועמדים.

• בדיקות אחרונות:

  כל המועמדים הסופיים עוברים בדיקות רקע. פורבס מדגיש כי לא ניתן לשלם כדי להיכלל ברשימה.

החוקים הבלתי כתובים: המציאות של "משחק של מצוינות"

לצד התהליך הרשמי, קיימים גורמים לא רשמיים המשפיעים באופן מכריע על הבחירה:

• כוחם של יחסי ציבור ונרטיב:

  חשיבות עצומה ניתנת ל"נרטיב משכנע", נוכחות חזקה במדיה החברתית, והיכולת "להופיע בגוגל". ידוענים ויזמים רבים מוגשים כמועמדים על ידי אנשי יחסי הציבור שלהם.

• יתרון הבוגרים:

  המלצה מבוגר הרשימה נושאת משקל רב, ויוצרת אפקט רשת רב עוצמה.

• אמינות הקשרים:

  בעוד שפורבס טוען שמועמדות עצמית שווה ערך להמלצה ממארק צוקרברג, המציאות היא שהמלצות ממנהיגים מוכרים בתעשייה מוסיפות אמינות משמעותית.

• אישור קיים מראש:

  הנבחרים לרוב כבר זכו בפרסים אחרים או גייסו הון משמעותי, מה שמרמז שהרשימה לעיתים קרובות מזהה מומנטום קיים במקום לגלות כישרון גולמי.

תהליך הבחירה הוא מרתק: הוא בו-זמנית מערכת סינון קפדנית ותחרות המבוססת על הישגים מוכחים. התהליך הרשמי מספק חזות חיונית של מריטוקרטיה אובייקטיבית, שהיא הכרחית לשמירה על יוקרת המותג. עם זאת, כדי להתמודד עם הנפח העצום של המועמדים, המערכת מסתמכת באופן טבעי על פילטרים.

הפילטרים היעילים ביותר הם סימנים קיימים להצלחה: המלצה מבוגר מהימן, גיוס הון סיכון משמעותי, או סיקור תקשורתי חיובי. הדבר יוצר העדפה טבעית לאלה שכבר מקושרים היטב או יכולים להרשות לעצמם יחסי ציבור. התהליך אינו בהכרח "מכור", אך הוא בהחלט מתגמל את אלו שיודעים לספר את סיפורם בצורה הטובה ביותר.

בנוסף, טופס המועמדות עצמו מהווה נכס אסטרטגי עבור פורבס, ומתפקד ככלי מחקר שוק וייצור לידים עצום וחינמי.

מדי שנה, עשרות אלפי צעירים שאפתניים מוסרים מרצונם מידע מפורט על החברות, ההכנסות, המימון וההישגים האישיים שלהם ישירות לפורבס. נתונים אלה הם מכרה זהב, המעניקים לפורבס תובנות חסרות תקדים על מגמות מתפתחות, כוכבים עולים ודינמיקות בתעשייה. המידע יכול לשמש לתוכן עתידי, זיהוי דוברים לאירועים, ואף לספק תובנות לשותפים המסחריים. הרשימה היא התוצר, אך תהליך המועמדות הוא זרם קלט יקר ערך.

"אפקט פורבס": כימות ההשפעה על מיזמים והערכות שווי

חותמת האמינות: פתיחת דלתות להון ולכישרון

הכללה ברשימה משמשת כאישור צד-שלישי רב עוצמה. היא מאותתת למשקיעים, שותפים ועובדים פוטנציאליים על איכות ופוטנציאל. נתונים מצטברים מדגימים את הקשר בין הכבוד לבין גישה להון; כל מחזור חדש של נבחרים מצליח לגייס סכומי הון אדירים, המסתכמים במיליארדי דולרים, מה שמדגים את האמון הרב שהשוק רוחש להם.

מכפיל הרשת: גישה לאקוסיסטם אליטיסטי

אני רוצה להדגיש את היתרונות של הצטרפות לרשת הבוגרים האקסקלוסיבית. הדבר כולל גישה לאירועים סגורים, הזדמנויות חניכה, שותפויות פוטנציאליות, וקהילה גלובלית של מצטיינים. אפליקציית "Under 30" ופורומים פרטיים מקלים על יצירת קשרים אלה, והופכים את הכבוד החד-פעמי לנכס מתמשך.

מגבר המותג: רוח גבית ליחסי ציבור אישיים ותאגידיים

הערך היח"צני של ההכרה הוא עצום. הכללה ברשימה מעניקה דחיפה משמעותית למותג האישי של היזם ולנראות של החברה שלו. ניתן למנף את ההכרה להרצאות, הופעות בתקשורת ובניית מעמד של "מוביל דעה", כפי שמדגימים נבחרים המשתמשים במעמדם באופן אסטרטגי.

 מקפצה, לא יעד

ההשפעה של הרשימה מתוארת כמאיץ ולא כיעד סופי. עדויות ודוגמאות מראות כיצד יזמים נבונים ממנפים את ההכרה כמקפצה לגיוס הון נוסף, משיכת כישרונות מובילים, והרחבת עסקיהם בעולם. עם זאת, ישנה גם תפיסה שהפרס "משנה הכל (ושום דבר)", מה שמרמז שבעוד שהוא מספק דחיפה משמעותית, העבודה הקשה והיסודות העסקיים נותרים חיוניים.

"אפקט פורבס" הוא דוגמה מובהקת ל"אפקט מתיו" ביזמות, לפיו "העשירים מתעשרים". הרשימה אינה יוצרת הצלחה יש מאין; היא מעצימה באופן דרמטי את מסלולם של אלה שכבר ממוקמים בנקודת זינוק טובה. יזמים שכבר יש להם אחיזה בשוק (מימון, פרסים) מקבלים "זריקת מרץ" מרוכזת של אמינות וגישה לרשתות.

יוקרה חדשה זו מקלה עליהם באופן אקספוננציאלי לגייס את סבב המימון הבא והגדול יותר, לשכור עובדים מוכשרים הנמשכים למותג, ולהבטיח שותפויות בפרופיל גבוה. כך, הרשימה פועלת כזרז המרחיב את הפער בין אלה שנמצאים ב"מעגל הפנימי" לבין אלה שמחוצה לו.

הערך העיקרי שפורבס מעביר אינו הון פיננסי ישיר, אלא הון חברתי, שהנבחרים ממירים לאחר מכן להון פיננסי.

המעמד והיוקרה מפחיתים את הסיכון הנתפס עבור משקיעי הון סיכון. השקעה ביזם מרשימת פורבס קלה יותר להצדקה בפני שותפי הקרן. הרשת מספקת היכרויות ישירות וחמות למשקיעים וללקוחות פוטנציאליים, ועוקפת את תהליך ה"פנייה הקרה" שמעכב את רוב הסטארט-אפים. פורבס מספק את הביטחונות החברתיים המאפשרים ומפחיתים את הסיכון בזרימת ההון הפיננסי ממקורות אחרים.

מקרי בוחן של הצלחה: מנבחרים לענקי תעשייה

מלאני פרקינס (Canva): דמוקרטיזציה של העיצוב

• המסלול לפני פורבס:

  סיפורה המוקדם של פרקינס כולל את הקמת Fusion Books והדחייה העיקשת של הרעיון של Canva על ידי עשרות רבות של משקיעים.

• ההכרה של פורבס:

  פרקינס נכללה ברשימת "30 Under 30" של אסיה בקטגוריית טכנולוגיה עסקית.

• צמיחה לאחר פורבס:

  לאחר ההכרה, Canva חוותה צמיחה אקספוננציאלית. תוך זמן קצר, היא הפכה ל"יוניקורן". לאחר מכן, הערכת השווי שלה נסקה לסכומים אדירים. כיום, ל-Canva יש מאות מיליוני משתמשים חודשיים, ורוב מוחלט של חברות Fortune 500 משתמשות בה. הרשימה סיפקה אישור חיוני לסטארט-אפ אוסטרלי שבתחילה נתקל בסקפטיות מצד משקיעי עמק הסיליקון.

וויטני וולף הרד (Bumble): הנדסת אינטרנט המעדיף נשים

• המסלול לפני פורבס:

  וולף הרד הייתה ממייסדי טינדר, אך עזבה והקימה את Bumble עם מודל ייחודי שבו "נשים עושות את הצעד הראשון".

• ההכרה של פורבס:

  וולף הרד נכללה ברשימה ואף הופיעה על שער המגזין.

• צמיחה לאחר פורבס:

  Bumble התרחבה במהירות, נרכשה לפי שווי של מיליארדי דולרים, והונפקה בבורסה. ההנפקה הפכה את וולף הרד, בגיל צעיר, למיליארדרית הצעירה ביותר בעולם שהרוויחה את הונה בעצמה, ולמנכ"לית הצעירה ביותר שהנפיקה חברה בארה"ב. כתבת השער בפורבס, בפרט, ביססה את מעמדה כמובילה בתחום הטכנולוגיה וסיפקה לה במה עוצמתית לקידום משימת העצמת הנשים של Bumble.

דניאל אק (Spotify): הצלת תעשיית המוזיקה

• המסלול לפני פורבס:

  תעשיית המוזיקה הייתה במצב קשה עקב פיראטיות ומודלים עסקיים משבשים. אק חזה אלטרנטיבה חוקית וידידותית למשתמש.

• ההכרה של פורבס:

  אק הופיע על שער הגיליון הראשון של "30 Under 30".

• צמיחה לאחר פורבס:

  בזמן הכתבה, שווי החברה עמד על מיליארדי דולרים עם מכירות של מאות מיליוני דולרים. מאז, ספוטיפיי הפכה לחברה ציבורית עם שווי שוק של עשרות מיליארדי דולרים, מאות מיליוני משתמשים, ומכירות שנתיות של מיליארדי דולרים. הונו האישי של אק צמח מסכום נכבד של מאות מיליוני דולרים ליותר מארבעה מיליארד דולר. כנבחר הראשון והבולט ביותר, סיפורו של אק עזר להגדיר את הארכיטיפ של היזם המשבש "מתחת ל-30". ההכרה של פורבס הייתה חיונית במשא ומתן שלו עם חברות התקליטים הסקפטיות ובלגיטימציה של מודל הסטרימינג בעולם.

הגל החדש של חדשנים (תמונות מצב)

כדי להדגים את הרלוונטיות המתמשכת של הרשימה, אני מביא כאן מספר דוגמאות של נבחרים מהשנים האחרונות:

• מייסדי Yelo (זאכרי בראון וליאם רדמונד):

  יזמים-סטודנטים שקיבלו מהרשימה אישור וקריאה לפעולה עבור אפליקציית שיתוף הנסיעות שלהם, שהכניסה סכום מרשים בחודש הראשון שלה בקמפוס.

• מייסדי Clearspace (רויס בראנינג ואוליבר היל):

  אפליקציה להפחתת זמן מסך, שגובתה על ידי Y Combinator ומוערכת בסכום של עשרות מיליוני דולרים, המדגימה את ההכרה של הרשימה בטכנולוגיה בעלת השפעה חברתית.

• יזמים מאוניברסיטאות שונות (UCL, Tufts וכו'):

  מגוון מיזמים בתחומי הבינה המלאכותית, ביוטק וטכנולוגיות אקלים עם נתוני מימון והכנסות ספציפיים, כמו Tuggs (תחזית הכנסות של מעל מיליון דולר) ו-TitanML (גייסה מיליוני דולרים).

קהילה גלובלית לכל החיים: מעבר לרשימה

אחד ההיבטים החזקים והמתגמלים ביותר של ההיכללות ברשימת "30 Under 30", כפי שראיתי שוב ושוב, הוא ההצטרפות לקהילה גלובלית ותוססת של בוגרים. זו אינה רק רשימה שמתפרסמת ונשכחת; זוהי כניסה למועדון אקסקלוסיבי לכל החיים, המציע ערך מתמשך הרבה מעבר להכרה הראשונית.

פורבס משקיע מאמצים רבים בטיפוח קהילה זו. באמצעות פסגות גלובליות הנערכות במקומות שונים בעולם, כולל תל אביב, הנבחרים מקבלים הזדמנות להיפגש פנים אל פנים, להחליף רעיונות, ליצור שיתופי פעולה וללמוד ממובילי התעשייה הוותיקים והמנוסים ביותר. אירועים אלו הם כור היתוך של חדשנות, שאפתנות ונטוורקינג ברמה הגבוהה ביותר.

מעבר לאירועים הפיזיים, הקהילה הדיגיטלית משחקת תפקיד מרכזי. באמצעות אפליקציה ייעודית ופורומים סגורים, הבוגרים יכולים לשמור על קשר, לבקש עצות, למצוא שותפים עסקיים, לגייס עובדים מוכשרים ואף למצוא משקיעים. זוהי רשת תמיכה והזדמנויות שאין לה תחליף, המורכבת כולה מאנשים שעברו תהליך סינון קפדני ומוכח שהם הטובים ביותר בתחומם.

התחושה של להיות חלק מקבוצת עלית זו מעניקה לחברים בה ביטחון עצמי ומניעה להמשיך ולשאוף גבוה יותר. הידיעה שאתה חלק מרשת של כמעט עשרת אלפים מהמוחות הצעירים המבריקים בעולם היא נכס שלא יסולא בפז. אני מאמין שהערך הזה, של הקהילה והקשרים ארוכי הטווח, הוא אולי הפרס הגדול ביותר שהרשימה מעניקה לנבחריה.

חלק 6: מסקנה אסטרטגית: פסק דין ליזם המודרני

סינתזת ההצלחה

חלק אחרון זה חוזר על התזה המרכזית שלי, ומסכם את הרשימה כמוסד רב עוצמה המהווה סמל למצוינות. הוא שוקל את היתרונות הבלתי ניתנים להכחשה של אמינות, רשת ומימון מואץ, המהווים יחד מתכון להצלחה.

ניתוח הזדמנויות עבור המועמדים השואפים

אני מציע מסגרת אסטרטגית ליזמים השוקלים להגיש מועמדות. אין לראות ברשימה מטרה בפני עצמה, אלא כלי פוטנציאלי רב עוצמה. המיקוד צריך להיות בבניית עסק יציב ובעל השפעה מוחשית; הרשימה היא תוצר לוואי אפשרי של הצלחה כזו, לא המטרה העיקרית. מינוף יתרונות הרשימה דורש אסטרטגיה ברורה להמרת הדחיפה היח"צנית הראשונית לערך בר-קיימא לטווח ארוך.

המורשת המתמשכת

מאמר זה מסתיים בהערכת השפעתה המתמשכת של הרשימה על הנוף העסקי. היא ללא ספק העלתה את הפרופיל של יזמות צעירה ויצרה קהילה גלובלית יקרת ערך. פסק הדין הסופי שלי הוא שרשימת "30 Under 30" של פורבס נותרה אחד הסמלים החזקים ביותר של השאיפה המודרנית – עם כל ההבטחה וההזדמנות הכרוכות בכך.