שיווק Proptech: המדריך לחברות טכנולוגיות נדל״ן שרוצות לשכנע ענף שמרן לאמץ חדשנות

[show_first_paragraph]
תמונה של שהם לוי

שהם לוי

איש יחסי ציבור ושיווק בדיגיטל. הבעלים של חברת קריאייטיביטי פי אר המספקת שירותי יחסי ציבור ושיווק למותגים בעולמות המשפט, פיננסים וכלכלה. מנחה פודקאסט ציפור פיננסית.
שהם לוי הוא הבעלים של חברת קריאייטיביטי פי אר אשר מתמחה ביחסי ציבור ושיווק בדיגיטל. שהם, אשר החל את דרכו כעיתונאי ועורך ב"כלכליסט", הינו בעל 15 שנים ניסיון בתחום.הוא בעל תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל, שם שימש כמתרגל ומרצה במשך עשור.היתרון שהוא מביא הוא לא רק הבנה בשיווק דיגיטלי, אלא הבנה עסקית עמוקה במיוחד בעולמות B2B, טכנולוגיה, שוק ההון, השקעות נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות.שהם הפך בשנים האחרונות לאחד המומחים המרכזיים בישראל בהפקת ושיווק פודקאסטים לחברות ויחידים, כאמצעי להגדלת הפעילות העסקית ובניית מותג.

אם אתם רוצים לשווק את העסק שלכם בדיגיטל, לקבל לידים ולהגדיל את נפח העבודה, צרו קשר ונבצע שיחת ייעוץ.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

שיווק Proptech: המדריך לחברות טכנולוגיות נדל״ן שרוצות לשכנע ענף שמרן לאמץ חדשנות

שיווק Proptech פונה לקהל שמרני יחסית: יזמים, חברות ניהול ומתווכים שצריכים הוכחה שהטכנולוגיה חוסכת כסף. לכן נתונים מפרויקטים אמיתיים משכנעים יותר מכל מצגת.

שוק ה־Proptech הישראלי כבר לא נמצא בשלב הרומנטי של עוד סטארטאפ עם מצגת חכמה. הוא נמצא בשלב הרבה יותר מאתגר, והרבה יותר מעניין: שלב שבו צריך לגרום לענף הנדל״ן, אחד הענפים השמרניים, הכבדים והזהירים ביותר במשק, לשנות התנהגות. לא רק להתלהב מטכנולוגיה, אלא ממש להכניס אותה לתוך תהליכי מכירה, תפעול, תחזוקה, ניהול נכסים, חיתום, מימון, שיווק ובקרה.

וזו בדיוק הנקודה שבה חברות Proptech רבות נופלות. לא בגלל שהמוצר חלש, אלא בגלל שהשיווק מדבר כמו חברת SaaS קלאסית, בזמן שהלקוח חושב כמו יזם, מנהל נכס, חברת ניהול, קרן או מתווך בכיר. בעולם הזה, חדשנות לא נמכרת דרך סיסמאות. היא נמכרת דרך ביטחון, הוכחה, הקטנת סיכון, והבנה עמוקה של האופן שבו החלטות מתקבלות בענף.

בישראל קיימת כיום מסה קריטית של פעילות בתחומי בנייה חכמה, ניהול מבנים, דאטה לנדל״ן, אוטומציה תפעולית, אנליטיקה, אנרגיה, AI לנדל״ן ופתרונות לשוק המגורים והנדל״ן המניב. במקביל, בעולם רואים עלייה מחודשת בתשומת הלב ל־Proptech, במיוחד סביב AI, אוטומציה של תהליכים, ופתרונות שמחברים בין דאטה להחלטות נכסיות. המשמעות עבור חברות ישראליות ברורה: יש שוק, יש עניין, יש פתיחות, אבל אין סבלנות. מי שלא יודע להסביר מהר מאוד למה הוא מקצר זמן, חוסך כסף, מייצר ודאות או משפר NOI, יישאר בחוץ.

לכן שיווק Proptech הוא לא עוד תת תחום בתוך B2B marketing. זה עולם תוכן נפרד, עם חוקים משלו. אם כבר אתם בוחרים חברת שיווק לפרופטק, תחפשו מומחים המכירים היטב את עולמות הפיננסים ובין היתר משווקים רואי חשבון, מתכננים פיננסים וחברות טכנולוגיה.

מה ייחודי בשיווק Proptech לעומת SaaS רגיל

ב־SaaS רגיל, במיוחד מול צוותי תוכנה, מוצר או שיווק, אפשר פעמים רבות למכור על בסיס יעילות, חוויית משתמש, אינטגרציה מהירה, או פיצ׳ר שמסדר כאב נקודתי. ב־Proptech, המגרש אחר לגמרי.

ראשית, הלקוח לא תמיד קונה טכנולוגיה. לעיתים קרובות הוא קונה שקט. יזם נדל״ן לא רוצה רק מערכת טובה יותר, הוא רוצה פחות טעויות בשטח, פחות חריגות, פחות עיכובים, פחות חיכוך עם דיירים, ופחות הפתעות. מנהל נכסים לא מחפש רק דאשבורד, הוא מחפש שליטה. קרן השקעות לא קונה חדשנות לשם חדשנות, אלא כלי שמשפר חיתום, מסייע להשבחת נכס או מצמצם סיכוני תפעול.

שנית, מחזור המכירה ארוך יותר ומערב יותר בעלי עניין. יש משתמש קצה, יש מנהל תפעול, יש סמנכ״ל נכסים, יש מנהל השקעות, יש IT, יש הנהלה, ולעיתים גם שותפים או בעלים. כל אחד מהם שואל שאלה אחרת. אם המסר השיווקי שלך מדבר רק לאדם אחד בארגון, העסקה תיתקע.

שלישית, בענף הנדל״ן יש משמעות עצומה להוכחת אמינות. לקוח יכול לאהוב דמו, אבל אם הוא לא משוכנע שהחברה תעמוד ביישום, תיתן שירות, ותבין את השפה הענפית, הוא יעדיף לדחות. לא במקרה, חברות רבות בענף מוכרות קודם פיילוט קטן, אחר כך בניין אחד, אחר כך פורטפוליו.

רביעית, הקטגוריה עצמה עדיין לא תמיד ברורה ללקוח. בחלק מהמקרים לא מספיק לשווק את החברה, צריך גם לחנך את השוק. להסביר למה הבעיה בכלל קיימת, למה היא יקרה יותר ממה שנדמה, ולמה הדרך הישנה כבר לא מספיקה.

לכן, שיווק Proptech טוב חייב לעשות ארבעה דברים במקביל: לייצר אמון, להבהיר ערך עסקי, להפחית תחושת סיכון, ולתרגם חדשנות לשפה של נדל״ן.

לקוח Proptech: בלדר, יזם, חברת ניהול, שלושה עולמות שונים

אחת הטעויות הקלאסיות בשיווק Proptech היא לדבר אל ענף הנדל״ן כאילו הוא קהל אחיד. בפועל, זה אוסף של תתי שווקים עם מניעים, פחדים, KPI ותהליכי החלטה שונים לגמרי.

בלדר או מוכר דירה: רוצה מהירות, ודאות ופשטות

כאשר הלקוח הוא איש מכירות בשיווק פרויקטים, משרד תיווך, או גוף שמוכר יחידות, הוא לא מודד את המוצר לפי עומק טכנולוגי. הוא שואל שאלות הרבה יותר פרקטיות:

האם זה יביא לי יותר לידים איכותיים
האם זה יקצר זמן סגירה
האם זה יפחית נשירה באמצע תהליך
האם הצוות שלי באמת ישתמש בזה
האם הלקוח הסופי יבין את זה בלי הדרכה

מול קהל כזה, המסר השיווקי צריך להיות סביב המרת עניין לעסקה. לא סביב ארכיטקטורת מידע, אלא סביב שיפור יחס המרה, תגובה מהירה יותר ללידים, שיפור חוויית הלקוח, ויצירת ודאות בתהליך מכירה מורכב. זה שוק שבו הוכחות מהירות, סיפורי משתמשים, וסרטוני הדגמה קצרים עובדים טוב יותר ממסמכי עומק.

יזם או קבלן: רוצה שליטה, תזמון והפחתת חריגות

יזם, קבלן מבצע, או מנהל פרויקט, חיים בעולם של לוחות זמנים, קבלני משנה, חריגות תקציב, עיכובים, רגולציה, ודיווח. מבחינתם, טכנולוגיה טובה היא טכנולוגיה שמאפשרת להם לראות מוקדם מה מתעכב, מה חורג, ומה צפוי לעלות כסף.

כאן המסר צריך לדבר בשפה של ביצוע. פחות חדשנות, יותר שליטה. פחות נוחות, יותר מניעה. פחות חוויית משתמש, יותר שורה תחתונה. קהל כזה יגיב טוב למסרים כמו הקטנת ריוורק, שיפור תיאום, איתור צווארי בקבוק בזמן אמת, צמצום טעויות תכנון מול ביצוע, ויצירת שקיפות בין המטה לשטח.

מעל הכול, הוא ירצה לדעת שהמוצר לא מכביד על העבודה. אם הפתרון דורש שינוי התנהגות קיצוני מדי, אימוץ על ידי עובדים רבים, או הכנסת מידע ידנית בהיקף גדול, ההתנגדות תהיה מיידית.

Fund Manager או Asset Manager: רוצה NOI, ניהול סיכון והשבחה

זה קהל אחר לגמרי. מנהל קרן, מנהל נכסים, או מנהל השקעות בנדל״ן מניב, מחפש כלים שיעזרו לו לנהל ביצועים, לזהות סיכון מוקדם, להעלות תפוסה, לשפר גבייה, להוריד הוצאות תפעול, או לקבל החלטות השקעה טובות יותר.

מולו, שיווק של Proptech חייב להיות פיננסי יותר. עליו לדבר בשפה של NOI, Cap Rate, operating efficiency, tenant retention, underwriting accuracy, scenario planning, ו־portfolio visibility. זה קהל שפחות יתרשם מממשק יפה ויותר מיכולת להוכיח השפעה כלכלית.

במילים אחרות, אותו מוצר בדיוק עשוי להזדקק לשלושה נרטיבים שיווקיים שונים לגמרי, תלוי מי קונה אותו.

Change Management Marketing: כיצד מוכרים שינוי לאנשים שלא אוהבים שינוי

הבעיה העמוקה ביותר בשיווק Proptech איננה רק להסביר מה המוצר עושה. הבעיה היא שהמוצר כמעט תמיד דורש שינוי. שינוי בהרגלים, שינוי בדיווח, שינוי בזרימת המידע, שינוי בבקרה, שינוי במי מחזיק בכוח בארגון.

ובנדל״ן, שינוי הוא לא רק נטל תפעולי. הוא גם איום פסיכולוגי.

אנשים בענף שואלים את עצמם שאלות שאינן נאמרות בקול רם: האם המערכת תחשוף שאני עובד לא יעיל, האם היא תייצר לי עוד עבודה, האם היא תקטין את חופש הפעולה שלי, האם היא תכריח אותי לדווח יותר, האם היא תיכשל ואני אקח את האשמה.

לכן, שיווק חכם בתחום חייב לשלב עקרונות של Change Management כבר מהעמוד הראשון באתר, מהמצגת הראשונה, ומהפיילוט הראשון.

חמש גישות אפקטיביות לשבור התנגדות לשינוי

1. למכור שיפור קטן, לא מהפכה גדולה

הרבה חברות טכנולוגיה נופלות כי הן מבטיחות טרנספורמציה מלאה. לקוח נדל״ן שמרן מעדיף התחלה קטנה עם תוצאה ברורה. המסר הנכון אינו מהיום כל הארגון עובד אחרת, אלא תוך 30 יום אפשר לראות שיפור בנקודה אחת קריטית.

הדבר מפחית פחד. הוא גם מקצר את הדרך להסכמה פנימית.

2. להציג אימוץ כשכבת ביטוח, לא כהימור

נדל״ן הוא ענף שמפחד מהפתעות. לכן במקום למכור חדשנות כהזדמנות בלבד, צריך למכור אותה גם כהקטנת סיכון. למשל: איתור מוקדם של חריגות, שיפור מעקב אחר תשלומים, מניעת אובדן מידע, או שקיפות טובה יותר בין שטח להנהלה.

כאשר המוצר נתפס כמנגנון הגנה, ולא רק כמנוע צמיחה, קל יותר לאשר אותו.

3. לבחור גיבור פנימי, לא רק לקוח

בכל עסקת Proptech יש בדרך כלל אדם פנימי שצריך להוביל את המהלך בתוך הארגון. אם השיווק לא נותן לו תחמושת, העסקה תמות. צריך לבנות עבורו שקופית הנהלה, FAQ להתנגדויות, דוגמאות ROI, ואפילו נוסח פשוט להסבר פנימי.

הלקוח האמיתי הוא לא רק הארגון, אלא גם האלוף הפנימי שצריך לקדם את המהלך.

4. להראות הוכחות מענף דומה, לא רק מהעולם

חברות רבות מציגות סיפורי הצלחה נוצצים מארה״ב או אירופה, אבל הלקוח הישראלי שואל מיד: יפה, אבל האם זה רלוונטי לפרויקט שלנו, לרמת הבשלות שלנו, לאופן שבו עובדים פה. לכן חשוב להשתמש בהוכחות הדומות ביותר שאפשר: סוג נכס דומה, גודל ארגון דומה, שלב דומה, ואתגר דומה.

הדמיון חשוב יותר מהגודל.

5. להפוך את ההטמעה למסר שיווקי

ברוב חברות התוכנה, ההטמעה נתפסת כשלב שאחרי המכירה. ב־Proptech, היא חלק מהמכירה. אם אין מסר ברור על זמן עלייה לאוויר, אחריות, הדרכה, KPI לפיילוט, ותמיכה, הלקוח יחוש שהסיכון עבר אליו.

חברות חכמות משווקות לא רק את המוצר, אלא את הדרך הבטוחה לאמץ אותו.

ROI Proof לנדל״ן: מה מדברים ל־Asset Manager

אחת השאלות החשובות ביותר בכל שיווק Proptech היא לא מה המוצר עושה, אלא איך מוכיחים תוצאה בצורה שמנהל נכס או מנהל השקעות מכבד.

מצגת שכתוב בה חסכון בזמן לא מספיקה. גם הבטחה לייעול תפעולי לא מספיקה. צריך לבנות שפה של הוכחה.

מול Asset Manager, הדיון בדרך כלל צריך להתמקד בחמישה אזורים:

הגדלת הכנסה, למשל דרך שיפור תפוסה, קיצור זמן שיווק יחידה, או שיפור חידושי חוזים
הקטנת הוצאות, למשל דרך אוטומציה, חיסכון באנרגיה, תחזוקה חזויה, או הפחתת קריאות שירות
הקטנת סיכון, למשל דרך בקרה, תאימות, גילוי חריגות, או תיעוד טוב יותר
שיפור מהירות החלטה, למשל דרך דאטה אחוד ודוחות טובים יותר
שיפור ערך נכסי, למשל דרך חוויית דיירים, יעילות תפעולית, או מיצוב איכותי יותר של הנכס

כדי ששיווק באמת ישכנע, לא מספיק לכתוב ROI. צריך להראות את מנגנון החישוב.

ROI Calculator: כלי ספציפי שחברות Proptech צריכות לבנות

כל חברת Proptech רצינית צריכה לבנות מחשבון ROI פשוט, חד, ומותאם לקונה. לא גימיק שיווקי, אלא כלי מכירה אמיתי.

כך מחשבון כזה צריך להיראות:

קלט בסיסי

סוג הנכס
מספר יחידות או שטח
שיעור תפוסה
זמן ממוצע לסגירת יחידה או טיפול בקריאה
עלות תפעול שנתית
מספר עובדים או ספקים מעורבים
מספר אירועי כשל, חריגה או שירות בחודש

מדדי שינוי

כמה זמן נחסך לכל תהליך
כמה אירועים נמנעים
כמה עלויות תפעול מופחתות
כמה שיפור יש בגבייה, בשימור שוכרים, או בזמינות מידע
מה זמן ההטמעה ומה העלות הכוללת

פלט עסקי

חסכון שנתי ישיר
החזר השקעה משוער
זמן להחזר השקעה
השפעה משוערת על NOI
תרחיש שמרני, תרחיש בסיס, תרחיש אופטימי

למה זה כל כך חשוב? כי בנדל״ן, במיוחד בארגונים גדולים, דיון תקציבי צריך לעבור דרך מספרים. מחשבון ROI טוב לא רק מגדיל המרות, הוא גם נותן לגורם הפנימי בארגון כלי לשכנע הנהלה.

יותר מזה, הוא מכריח גם את החברה עצמה להתחדד. אם קשה לתרגם את הערך למספרים, כנראה שהמסר השיווקי עדיין לא מספיק חזק.

Events ו־Networking: כיצד כנסי נדל״ן הם ה־Growth Channel

בעולמות תוכנה רבים, הצמיחה מגיעה דרך performance marketing, תוכן, SEO, ו־product led growth. בעולם ה־Proptech, כנסים, מפגשים מקצועיים, ונטוורקינג ענפי נשארים ערוץ צמיחה דרמטי.

הסיבה פשוטה: הענף מבוסס אמון, קשרים, והוכחת רצינות. לקוח נדל״ן רוצה לראות מי נמצא בחדר, עם מי החברה נפגשת, מי מוכן לעמוד מאחוריה, ואיך היא נראית מול שחקנים אחרים. אירוע טוב אינו רק במה לחשיפה, אלא זירה לבניית לגיטימציה.

אבל כאן יש טעות חוזרת: חברות ניגשות לכנסים כמו לתערוכה. הן משקיעות בביתן, ברולאפ, ובכמה פגישות אקראיות, וחוזרות עם מעט מאוד. בפועל, כנסים בענף הזה הם מנוע צמיחה רק אם עובדים נכון לפני, בזמן, ואחרי.

לפני הכנס

לבנות רשימת מטרות לפי סוגי קהלים: לקוחות, שותפים, משקיעים, מפיצים, מדיה
לייצר מסר אחד חד לכל קהל
לתאם פגישות מראש, לא לחכות למסדרון
להכין one pager מותאם לכל סוג שיחה
לזהות אילו פאנלים, ארוחות ומפגשי צד חשובים יותר מהבמה הרשמית

בזמן הכנס

לא לדבר רק על המוצר, אלא על הבעיה שהשוק מתמודד איתה עכשיו
להוציא תובנות בזמן אמת ללינקדאין, לניוזלטר ולמדיה
להפוך פגישות ראשונות לפגישות המשך מתוזמנות
לאסוף לא רק לידים, אלא סיגנלים: מי בוחן, מי מחפש, מי בשל, מי רק סקרן

אחרי הכנס

לפלח את הלידים לפי בשלות
להחזיר follow up עם תוכן מדויק, לא מייל גנרי
להפוך את הכנס לנכס תוכן: מאמר, וובינר, פוסט מסכם, תובנות שוק
להמשיך את הנוכחות הציבורית כך שהמפגש הפיזי יהפוך לנוכחות מותגית מתמשכת

בענף כמו נדל״ן, כנס טוב לא מתחיל ביום הראשון ולא נגמר ביום האחרון.

International: מה ישראלי Proptech צריך לעשות לפני שיוצא לחו״ל

חברות Proptech ישראליות רבות חולמות, ובצדק, על חדירה לשווקים בינלאומיים. לעיתים בגלל גודל השוק, לעיתים בגלל רצון להימכר לארגונים גדולים, ולעיתים כי בישראל קשה לבנות קטגוריה במהירות מספקת.

אבל היציאה לחו״ל אינה רק מהלך מכירות. היא מהלך מיצוב.

לפני טיסה ל־MIPIM, ל־CREtech, או לכל שוק יעד אחר, חברה ישראלית צריכה לשאול את עצמה חמש שאלות בסיס:

1. האם המסר שלנו מתורגם לשפה הנכונה

לא רק לאנגלית, אלא לשפת הקונה המקומי. באנגליה, בארה״ב, בגרמניה ובצרפת, מונחים, היררכיות, ורגישויות שונות. מי שמדבר באנגלית ישראלית, עם מסר שמתאים לתל אביב, יישמע לעיתים חד מדי, טכני מדי, או לא מותאם.

2. האם יש לנו wedge ברור

אי אפשר לצאת לחו״ל עם מסר רחב מדי. צריך זווית חדירה ברורה: סוג נכס מסוים, בעיה מסוימת, רגולציה מסוימת, או תרחיש ROI מסוים. שוק זר לא מחכה לעוד פלטפורמה. הוא מקשיב לפתרון מדויק.

3. האם יש לנו social proof רלוונטי

גם אם הלוגואים ישראליים, צריך לתרגם אותם לערך. למשל: עבודה עם חברת ניהול גדולה, פורטפוליו בהיקף מסוים, מספר יחידות, או תוצאה מדידה. ככל שההוכחה דומה יותר למה שהלקוח הזר מכיר, כך טוב יותר.

4. האם אנחנו מבינים את ערוץ ההפצה

בחלק מהשווקים לא נכון למכור ישירות. לפעמים צריך שותף מקומי, integrator, יועץ, גוף הפצה או שיתוף פעולה עם שחקן ותיק. שיווק בינלאומי טוב בונה לא רק ביקוש, אלא גם מסלול אימוץ.

5. האם המותג נראה בשל

כאשר מגיעים לכנס בינלאומי, בודקים לא רק מה אתם עושים, אלא האם אתם נראים כמו חברה שאפשר לעבוד איתה. אתר, חומרים, שפה, מסרים, עיצוב, case studies, דוברים, נוכחות לינקדאין, ויכולת לדבר על השוק, כל אלה יוצרים רושם של בשלות או חוסר בשלות.

כיצד למקסם MIPIM ו־CREtech

שני האירועים הללו יכולים להיות מקפצה, אבל רק אם מבינים מה כל אחד נותן.

MIPIM הוא זירה חזקה מאוד למפגש עם יזמים, בעלי נכסים, ערים, משקיעים, וגופי נדל״ן מסורתיים שנמצאים בתהליך שינוי. זה מקום מצוין לחברות שצריכות קשר עם מקבלי החלטות בכירים, לבניית מערכות יחסים ארוכות, ולמיצוב כחלק משיח רחב יותר על עתיד הענף.

CREtech נוטה להיות ממוקד יותר בטכנולוגיה, חדשנות, ופתרונות שמחפשים חיבור מהיר יותר בין כאב שוק לפתרון. זה מרחב מצוין לחברות עם סיפור AI, אוטומציה, דאטה, asset intelligence, ויכולות שמדברות ישירות ליעילות וניהול פורטפוליו.

הטעות היא להגיע לשני האירועים עם אותו מסר. ב־MIPIM צריך לעיתים לדבר יותר על טרנספורמציה ענפית, תפעול, שותפויות ומיצוב. ב־CREtech אפשר להיות ישירים יותר, מוצריים יותר, וחדים יותר על use case.

Case Study היפותטי אבל אמין: כך חברת Proptech ישראלית שינתה שוק

נניח חברה ישראלית בשם SitePulse. החברה פיתחה פלטפורמה שמחברת בין דיווחי שטח, לוחות זמנים, בקרת ביצוע, וניתוח חריגות בפרויקטי מגורים. בתחילת הדרך, היא שיווקה את עצמה כמו חברת תוכנה קלאסית: AI מתקדם, דאשבורדים בזמן אמת, אינטגרציות, ודיווח חכם.

התגובה מהשוק הייתה פושרת. קבלנים אהבו את הדמו, אבל העסקאות נמרחו. מנהלי פרויקטים אמרו שזה מעניין, אבל לא דחוף. ההנהלה ביקשה לראות ערך ברור יותר.

ואז החברה שינתה שיווק, לא מוצר.

במקום לדבר על פלטפורמת ניהול חכמה, היא בנתה סיפור אחד ממוקד: צמצום חריגות זמן ועלות בפרויקטי מגורים דרך גילוי מוקדם של סטיות. במקום למכור לכל השוק, היא התמקדה ביזמים בינוניים עם שלושה עד עשרה פרויקטים פעילים. במקום דמו כללי, היא פיתחה ROI calculator שמראה כמה כסף הולך לאיבוד כאשר סטייה של שבוע מתגלה רק בדיעבד. במקום brochure כללי, היא בנתה פיילוט בן 45 יום עם שלושה KPI ברורים.

במקביל, היא זיהתה בתוך כל ארגון לקוח את מנהל הפרויקט הבכיר כגיבור הפנימי, ויצרה עבורו חבילת שכנוע להנהלה: תרחיש חסכון, מתווה הטמעה, ומדדי הצלחה. היא גם התחילה להופיע בכנסים מקצועיים לא כעוד ספקית תוכנה, אלא כקול שמסביר למה פרויקטים נכשלים בנקודת החיבור בין הנהלה לשטח.

בתוך שנה, אותה חברה לא רק הגדילה מכירות. היא בנתה קטגוריה. השוק הפסיק לשאול מה המוצר עושה, והתחיל לשאול איך אפשר לבדוק אם זה מתאים גם לנו.

זה בדיוק ההבדל בין שיווק מוצר לבין שיווק שינוי.

אסטרטגיית התוכן שחברות Proptech צריכות לבנות

אם יש לקח מרכזי אחד לעולם הזה, הוא שלא מספיק לייצר נוכחות. צריך לייצר תשתית אמון.

לכן אסטרטגיית התוכן הנכונה לחברת Proptech צריכה לכלול ארבע שכבות:

שכבה ראשונה: תוכן בעיה

מאמרים, פוסטים, וניתוחים שמסבירים את הבעיה העסקית. למשל: למה פרויקטים מאבדים כסף בנקודת התיאום, למה נתוני נכס מפוזרים פוגעים בהחלטות, למה זמני תגובה לדיירים משפיעים על שימור.

שכבה שנייה: תוכן הוכחה

Case studies, מספרים, before and after, תרחישי ROI, מסמכי one pager, עדויות לקוח. זה התוכן שסוגר את הפער בין עניין לאמון.

שכבה שלישית: תוכן מנהיגות שוק

פאנלים, מאמרי דעה, תגובות למדיה, סיכומי כנסים, תחזיות ענפיות. כאן החברה בונה מעמד של שחקן שמבין את הענף, לא רק מוכר לו.

שכבה רביעית: תוכן enablement למכירה

מצגות קצרות, FAQ להתנגדויות, מדריך פיילוט, תחשיבי ROI, דף תהליך הטמעה. זה תוכן שמשרת את המכירה בפועל.

הטעות הנפוצה היא להשקיע בעיקר בשכבה השלישית, כי היא נראית נוצצת יותר. בפועל, בלי שכבות הוכחה ואפשרות קנייה, המותג נשאר יפה אבל לא ממיר.

המסקנה: בענף שמרן, מותג חזק נבנה דרך הוכחת ביטחון

חברות Proptech ישראליות לא מתמודדות רק עם אתגר של חדירה לשוק. הן מתמודדות עם משימה כפולה: גם להסביר חדשנות, וגם לגרום לאנשים שמרנים להרגיש בטוחים מספיק כדי לאמץ אותה.

לכן מותג חזק בתחום הזה לא נבנה רק מעיצוב טוב, אתר מרשים או קמפיין יצירתי. הוא נבנה כאשר השוק מבין שלחברה יש הבנה עמוקה של הדילמות הענפיות, שפה רלוונטית לכל סוג קונה, מסלול הטמעה ברור, והוכחת ROI שניתן להציג בישיבת הנהלה בלי להתנצל.

מי שתדע לעשות את זה, תיהנה לא רק ממחזורי מכירה קצרים יותר. היא תייצר לעצמה יתרון תחרותי אמיתי. כי בענף שמרן, מי שמוכר הכי טוב הוא לא מי שנשמע הכי חדשני, אלא מי שמרגיש הכי בטוח.

פינגווין מלווה חברות Proptech בשיווק, מיצוב ובניית נוכחות בשוק מקומי ובינלאומי. נשמח לשמוע.

למי משווקים ואיך

קהלמה משכנע
יזמי נדל"ןחיסכון בזמן ובעלויות בפרויקט
חברות ניהולפחות תקלות ופניות דיירים
מתווכיםיותר עסקאות בפחות זמן
משקיעיםגודל שוק וקצב אימוץ

שאלות נפוצות

איזה ערוץ הכי יעיל?

לינקדאין, כנסים מקצועיים וכתבות במדורי הנדל"ן. ההחלטות מתקבלות על ידי מעט אנשים, וצריך להגיע אליהם ישירות.

כמה זמן לוקח מחזור מכירה?

חודשים. לכן צריך תוכן שמלווה את הלקוח לאורך הדרך.

מה הטעות הנפוצה?

לדבר על הטכנולוגיה במקום על הבעיה שהיא פותרת.

[add_contents]

צוות המומחים שלנו

שהם לוי

ספיר לוי

נעם מעודה

ליעד שר

עדי טנדלר

עדי טנדלר

לקוחות ממליצים

עדינה קראוס – מנכ
עדינה קראוס
מנכ"לית InnoSource Ventures
★★★★★

״שהם הוא אדם מסור מאוד שתמיד מנסה לחשוב מחוץ לקופסה, ומעניק מגע אישי לכל דבר שהוא עושה! מומלץ בחום.״

ויטלי פלוטינסקי – בעלים ב-SFP סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי
ויטלי פלוטינסקי
בעלים ב-SFP סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי
★★★★★

״אנחנו עובדים עם הצוות של שהם כבר שנתיים ובמהלכן זכינו למעל 100 פרסומים בעיתונות הכלכלית בישראל, כמו גם ראיונת בפודקאסטים כמו ציפור פיננסית שבזכותו הזמינו אותי להרצאה באחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל. הוספנו לאחרונה עוד נדבך לפעילות והוא ניהול סושיאל אורגני שהביא עוד ערך מוסף כמו הגדלת עוקבים ותוכן מצוין לרשתות החברתיות. שמח להמליץ על שהם והצוות כמשרד יחסי ציבור מעולה בעולמות הפיננסים.״

נעה אשד
נעה אשד
★★★★★

״שהם הוא מקצוען. נקודה. הוא נחוש, צנוע ותמיד שואף לפרוץ גבולות. הכרתי אותו דרך הפודקאסט שלי, והדרך שבה הציע אורחים הייתה שונה — הוא הקדיש זמן להבין מה באמת מתאים לי, והיה ברור שהוא מכיר (ומכיר לעומק) את הלקוחות שלו. היה זה טבעי לחלוטין להפוך אותו לאיש יחסי הציבור שאליו אני פונה כשעולה צורך. אני ממליצה על שהם בחום.״

עידן פרוסט – מנכ״ל Mebook.ai
עידן פרוסט
מנכ״ל Mebook.ai
★★★★★

״ערכנו קמפיין יחסי ציבור אפקטיבי וממוקד של חודשיים עם הצוות וזכינו לחשיפה מאוד משמעותית בכלכליסט, Ynet, מאקו וכלי תקשורת משמעותיים. החשיפה הזאת עזרה לנו מאוד לקדם את המטרות שלנו ולבנות את המותג בישראל.״

מעיין אפללו – בעלים של אלפא אינווסטמנטס, חברה להשקעות נדל
מעיין אפללו
בעלים של אלפא אינווסטמנטס, חברה להשקעות נדל"ן
★★★★★

״הצלחנו בשלושה חודשים בלבד לייצר חשיפה מאוד משמעותית בכלי התקשורת המובילים: גלובס, דה מרקר, מאקו כסף ובפודקאסטים המובילים בישראל. בזכות פעילות יחסי הציבור הצלחנו לייצר אימפקט משמעותי על הפעילות וקיבלנו פידבקים מעולים.״

עמירם טפירו – משרד עורכי דין עמירם טפירו
עמירם טפירו
משרד עורכי דין עמירם טפירו
★★★★★

״שהם והצוות שלו ניהלו לנו קמפיין יחסי ציבור מעולה והצלחנו להגיע עם כתבות משמעותיות לכל כלי התקשורת המובילים כמו דה מרקר, גלובס, וואלה, Ynet ולהשיג חשיפה משמעותית שעוררה הדים. באחת התביעות שפרסמנו נוצר ממש הד בשוק בתחום של חניונים רובוטיים וזה סייע לנו להשיג עוד לקוחות למשרד באופן קבוע.״

דניאל ביטון – מנכ״לית ומייסדת EDI אנרגיה
דניאל ביטון
מנכ״לית ומייסדת EDI אנרגיה
★★★★★

״יש מי שאומרים שיחסי ציבור טובים הם כאלה שמפרסמים את המחשבות שלך ודואגים שהן יהיו מוכרות בקרב הקולגות שלך. זה נכון — אבל זה לא מספיק. יחסי ציבור מצוינים, כמו שהם, הם הרבה יותר מזה: שותף וּמנטור. הוא יודע כיצד לגרום לדעה שלך לקבל משקל אמיתי ולהגיע לקהל הנכון. הוא יודע להקשיב, אדם חכם שמסוגל ללמוד במהירות תחומים חדשים ולבצע את הצעדים הנכונים כדי להגיע לכל מטרה. אם אתם מחפשים איש יחסי ציבור מצוין — הוא הבחירה הנכונה.״

בוריס קפלן – מלווה משקיעי נדל״ן
בוריס קפלן
מלווה משקיעי נדל״ן
★★★★★

״פעילות יחסי הציבור והפודקאסטים עם שהם והצוות שלו, יצרו לנו מיתוג ייחודי, עסקאות נדל"ן משמעותיות וערך רב. יש לפעילות תרומה מכרעת לעסק שלנו.״

נופר יעקב – יו״ר התאחדות יועצי המשכנתאות
נופר יעקב
יו״ר התאחדות יועצי המשכנתאות
★★★★★

״עבדנו בהתאחדות יועצי המשכנתאות במשך שנתיים עם ספיר ושהם בניהול ערוצי הסושיאל שלנו והקפצנו את החשיפה ברשתות והחיבור של יועצי המשכנתאות להתאחדות בצורה משמעותית. הייתה לכך תרומה משמעותית מאוד.״

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת איך השגנו ללקוח שלנו כתבות בדה מרקר? צרו קשר לשמוע על מודל העבודה שלנו